בחזונו "סיר נפוח", הנביא ירמיהו מדמה את ירושלים לסיר מבעבע חשוף שסופו להישרף על ידי האש שתגיע מצפון. ירמיהו, אשר כונה נביא הזעם, מזהיר למעשה את אנשי יהודה מפני מרידה בבבל, אחרת יומט עליהם חורבן.
במחזה 'סוסים על כביש גהה' המוצג בימים אלה בתיאטרון הספרייה ברמת גן, דמות המפתח העונה לשם- ירמי, אמנם לא משמשת כנביא זעם, אך עצם חזרתה הפתאומית לתא המשפחתי לאחר גלות של 20 שנה בצפון אלסקה, מהווה צוהר להתפתחות דרמטית הנושאת בחובה מטען משפחתי סבוך, רב שנים. אך בזאת לא תמו המוטיבים התנ"כיים המופיעים באופן מרומז לאורך המחזה. ככל שהדרמה המשפחתית מעמיקה ומסתעפת, כך צצים להם יותר ויותר משקעים בין בני המשפחה, המזכירים לעתים סיפורים תנ"כיים שונים המתמקדים ביחסי משפחה ובתחרות התמידית הניצתת בין אחים המתחרים ביניהם על תשומת לבם של הוריהם (יעקב ועשו), בעיקר מצד אב המשפחה.
דרמה במסווה פסטורלי
סיפור העלילה המתבסס על סיפור שכתבה הסופרת והמחזאית סביון ליברכט מתוך קובץ סיפורים שלה הנושא את אותו השם (ספריית הפועלים, 1988), מתרחש במושב חקלאי השוכן בסמוך לכביש גהה. ובדומה לסיפורים ישראלים רבים (כמו סיפוריו של מאיר שליו לדוגמא) גם במקרה הנוכחי, הדרמה המתגבשת מהווה אנטיתזה לסביבה השלווה והפסטורלית בה מתרקמת העלילה. שכן, תפאורת הפרחים הצבעונית שנגלית בפני הצופים בתחילת ההצגה, מהווה פרדוקס למסכת השקרים והסבכים שצפויה להתגלות בהמשך.
ירמי (גיא לואל), האח הבכור, מגיע למושב בעקבות מותו של אביו נטול השם המכונה בפי כל בשם משפחתו- ברטונוביץ, על מנת להדגיש את מוצאו היקה ואת דמותו הקפדנית והנוקשה. עם חזרתו של ירמי למושב הפסטורלי, מסתבר כי כל אחת מהדמויות קיבלה אינפורמציה שונה לגביו לאורך השנים. כמו כן, ירמי מופתע לגלות שאהובת נעוריו נינה (מורן בן אריה) שנפצעה בעבר בתאונה קשה, לא ישובה בכיסא גלגלים כפי שסופר לו לאורך השנים, ושבעלה הוא לא אחר מאשר אחיו – יוני (אודי בן דוד). מעבר לכך, ילדיהם של נינה ויוני- עידית (סופי נוז'יקוב) תלמידת התיכון ועידו החייל (יוגב אטיאס), סבורים בכלל שירמי נפטר.
בהמשך, מתברר כי האינפורמציות השגויות בדבר גורלו של ירמי הונדסו היטב ובחכמה על ידי אב המשפחה- ברטונוביץ, אשר למרות היעדרו הפיזי מההצגה, הוא מהווה דמות מפתח מרכזית, שכן כל התשובות נמצאות בידיו ובידי בת זוגו יהודית (חגית דסברג)- הנושאת אף היא מבטא יקי כבד. לאחר מותו של האב, יהודית מחליטה לקחת את המושכות לידיה ולחשוף חלק אחר חלק בפאזל המשפחתי שחלקיו הוסתרו בקפידה לאורך כל השנים.
הגעתו של ירמי למושב החמים לאחר שהות ארוכה באלסקה הקרה ש"גם הדובים השוכנים בה מפנטזים על החורף בברלין", מהווה דומינו של התרחשויות, כאשר כל אבן שנופלת גוררת אחריה אבן נוספת המתנפצת בעוצמה ומלווה בתהודה חזקה. לעתים, נדמה שרצף ההתרחשויות חד ומהיר מדי. אך למרות המעטה הטלנובלי והרצף הדרמטי המהיר, אין תחושה של תזזיתיות יתר. להפך, ניכר כי הבמאית-מאיה שעיה השכילה לייצר מפגן תיאטרלי עדין ומהוקצע הסוחף את הקהל, כאשר כל דמות זוכה לתשומת לב מעמיקה ותורמת בדרכה לדרמה המתפתחת לאורך המחזה.
גלגולו של מחזה
סביון ליברכט היא אחת מהסופרות הישראליות המומחזות ביותר ובצדק. כתיבתה הנפלאה ומלאת הרגישות, הדמויות המרתקות שהיא רוקמת (בעיקר הנשים שביניהן), וההוויה הישראלית המגוונת העומדת במרכז יצירתה, מהווים חומר גלם מוצלח ליצירה תיאטרלית סוחפת. עם זאת, לעתים, עיבוד של ספר למחזה עלול לפגום במקצת ברצף העלילה ובעומק המיוחס לדמויות השונות. שכן במחזה בניגוד לספר, אין אפשרות להאריך בתיאורים ולהתמקד באופן מעמיק בנימי נפשה של כל דמות ודמות. וכך קורה שפעמים רבות מחזות המתבססים על ספרים עוברים טרנספורמציה משמעותית, בין אם מדובר באופן בו מסופר הסיפור, בקיצוץ של חלקים מסוימים בעלילה או בשינוי המאזן בין הדמויות השונות המאכלסות את הסיפור. לעתים שינויים אלו מתקבלים באהדה ולעתים הם גורעים מהעלילה המקורית ופוגעים במרקם הבסיסי של היצירה.
במקרה הנוכחי, נראה כי יש לשפוט את המחזה בנפרד מהסיפור. שכן מדובר בסיפור מאוד מאתגר לעיבוד, מאחר שהוא מכיל התרחשויות רבות ומסועפות. עם זאת, נראה שהבמאית עומדת בכך בגבורה ומצליחה לייצר רצף עלילתי קוהרנטי ודינמי, המייצר מתח רב בקרב הקהל עד לבקיעתו של אותו סוד גדול שמרגע התגלותו והלאה, חיי המשפחה צפויים להשתנות. גם אם לא באופן מובהק. כמו כן, ההומור והציניות המשולבים לא פעם במהלך ההצגה, בעיקר מצד דמותו של המהורהרת של ירמי, מרווחים במידה מסוימת את המעטה הדרמתי/טלנובלי המאפיין את המחזה ומאפשרים מרווח נשימה קליל בין סצנה דרמתית זו לאחרת.
משחק משלים
מעבר לכך, חשוב לציין את המשחק הדינמי והמגוון של כל חברי הקאסט שכל אחד מהם משאיר חותם ייחודי משלו ותורם בדרכו למסכת המשפחתית הסבוכה.
את גיא לואל אנחנו רגילים לראות בשנים האחרונות במגוון דמויות קומיות שנונות. לכן, על פניו, הדמות המהורהרת והטעונה של ירמי, לא מסתדרת עם הטייפקאסט שדבק בו בשנים האחרונות. עם זאת, נראה כי לואל מצליח לנסוך גם בירמי מעין ציניות הומוריסטית שמסייעת להקליל במעט את האוירה ומוסיפה רובד נוסף לדמותו המורכבת. אודי בן דוד– המשחק את יוני, אחיו הצעיר של ירמי, מפגין נוכחות מרשימה ויכולת משחק רב גונית ומלהטט בכריזמטיות ובכישרון רב בין ההתפתחויות הדרמתיות המתרחשות לאורך המחזה. מורן בן אריה המגלמת את נינה- מושא אהבתם של יוני וירמי, מפגינה רגישות רבה בתור הדמות השברירית והאבודה הניצבת בין שני האחים. חגית דסברג המגלמת את יהודית היודעת כל, כובשת את הקהל במשחקה המרשים ובמבטא יקי כבד ומשכנע, המשווה לדמותה לא מעט עומק וחוכמה. סופי נוז'יקוב הצעירה המגלמת את דמותה של עידית התיכוניסטית – בתם של יוני ונינה, מפגינה יכולת משחק דינמית ומרעננת ומשלבת בקסם רב בין קופצניות נערית לרגעים דרמטיים מעמיקים. יוגב אטיאס המגלם את דמותו של עידו- בנם החייל של יוני ונינה, המשמש ללא ידיעתו גורם מפתח בעלילה, מוסיף גם הוא קלילות ורוח נעורים ליצירה. הרגעים המשותפים שלו ושל עידית, מעוררים קסם רב בקרב הקהל.
מעבר לכך, יש לציין את כל שאר האלמנטים הנוספים המסייעים להמחיש את האוירה השורה לאורך ההצגה , וביניהם- התפאורה הפסטורלית רוויית הפרחים שיצר שמעון קסטיאל, המוסיקה העדינה והנוגה של ניר לוגסי והתלבושות העדינות והמותאמות שעיצבה ליה חוזה.
'סוסים על כביש גהה', הוא מחזה יפה ורגיש החושף את המורכבות הרבה הכרוכה ביחסי משפחה, גם אם על פניו נראה כי מדובר במשפחה רגילה, משעממת ונטולת סודות. הרי לכל משפחה את הסיפור שלה. ופעמים רבות הוא הרבה יותר מסועף, מעניין ומורכב מכפי שהוא נראה כלפי חוץ.
סוסים על כביש גהה
מאת: סביון ליברכט , בימוי: מאיה שעיה | תפאורה : שמעון קסטיאל | תלבושות : ליה חוזה | תאורה : אורי מורג | מוזיקה : ניר לוגסי
משתתפים : מורן בן אריה (טחן)/יעל פרימר, אודי בן דוד/שי אגוזי, גיא לואל/רודיה קוזלובסקי, סופי נוז'יקוב / טל סגל, חגית דסברג/אורה מאירסון, יוגב אטיאס/דניאל נחמן.
