חלום ליל קיץ

חלום ליל קיץ, הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין / תעתועי פיות

צילום תמונה ראשית: רדי רובינשטיין

מחזות יפים ומעניינים יש בשפע, אך לא כל מחזה טוב מאפשר בהכרח בימוי יצירתי ופורץ דרך, בין אם בשל מבנה המחזה או לאור מגבלות עלילתיות כאלה ואחרות. בשעה שרבים נוטים לחשוב כי מחזות המתאפיינים בסיפור מסגרת פשוט וקליל נתונים לפרשנות חופשית יותר, לעתים רבות נראה כי דווקא סיפורים מורכבים ומסועפים המשלבים מספר עלילות משנה, טומנים בחובם  פוטנציאל יצירתי גדול יותר ולו בשל ההטרוגניות העלילתית המאפיינת אותם ושלל הסוגיות הנידונות בהם.

המחזה חלום ליל קיץ של שייקספיר הוא ללא ספק דוגמא מובהקת לכך. הרי מדובר במתנה לכל במאי- סיפור מסועף ורב עלילתי, דמויות כריזמטיות ועגולות ברובן, סיפורי אהבה מתעתעים, דמויות וסיפורים מן המיתולוגיה היוונית המשלבים תשוקה, פאתוס וטרגדיה גם יחד והעלאת סוגיות חברתיות שלעולם לא נס ליחן, כמו-  יחסי אהבה, שוויון מגדרי, יחסי מרות והבדלי מעמדות. ללא כל ספק, כל האלמנטים הדרושים לצורך הפקה תיאטרלית סוחפת וצבעונית. ואכן, מדובר במחזה שזכה לאין ספור גרסאות ועיבודים לאורך השנים מאז הועלה לראשונה בסוף המאה ה-16, כאשר בחלק מהמקרים העיבוד נשאר נאמן למסורת השייקספירית הקלאסית ואילו גרסאות מסוימות עברו אקטואליזציה של ממש.

התפר שבין החלום למקור

העיבוד החדש למחזה חלום ליל קיץ, או בתרגומו הנכון ליותר לעברית- 'חלום של לילה בלב קיץ', המוצג בימים אלו בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין בבימויו של יאיר שרמן (שנחשב כיום לאחד הבמאים המוכשרים והעסוקים ביותר בארץ), נמצא איפשהו בתפר שבין המקור המסורתי והקלאסי, לפחות על סמך הנאמנות לטקסט המקורי (פרי תרגומו המשובח של דורי פרנס), לבין מחוזות הפרינג' הנועזים שוברי המוסכמות. מדובר בהישג גדול ולא פשוט, שכן לא מעט במאים כבר הלכו לאיבוד בסבך השייקספירי בניסיון לייצר עיבוד חדשני ונועז יתר על המידה, מה שהביא לא פעם לתוצר אמורפי וחסר כל זיקה למקור.

חלום ליל פיץ, ממלכת הפיות
צילום: רדי רובינשטיין

הבימוי של שרמן לעומת זאת לא מטשטש את המקור השייקספירי כלל וכלל, אלא נוקט באמצעים אמנותיים וניואנסים שונים המדגישים את הסוגיות השונות העולות לאורך המחזה, בעיקר בכל הקשור ליחסי האהבה המתעתעים המהווים ציר התרחשות מרכזי. כמו כן, נראה כי נעשה שימוש יפה ויצירתי בלא מעט אמצעים בימתיים שונים המסייעים להדגיש את ההפרדה הנדרשת בין הדמיון למציאות (כיאה למחזה שעיקרו חלום), כמו משחקי תאורה הפכפכים שנעים בין אור סמיך ולבן המדמה חלום ותעתוע, לבין תאורה חדה ובהירה המלווה בעיקר את הסצנות המתרחשות בעיר. וכיאה לסיפור המתרחש באתונה העתיקה, גם במקרה הזה לא ניתן לפסוח על האוירה החושנית האקזוטית השוררת לאורך רוב רובו של המחזה, אספקט המתעצם  בעיקר באמצעות הקטעים המוסיקליים המלווים את הסצנות השונות.

יחסי אהבה לא סימטריים

המחזה המתרחש על רקע ההכנות לחתונה של הדוכס תזאוס (שחף קהלאני) והיפוליטה מלכת האמזונות באתונה (גיל ליבנת), מכיל שלושה צירי עלילה מרכזיים שמתרחשים במקביל ומשתלבים זה בזה. הסיפור המרכזי מתמקד בקשרי באהבה הלא סימטריים בין ארבעה צעירים המתגוררים אף הם באתונה. הרמיה (אופיר צויגנבום), אשר אביה אגאוס (דן קופרמן) מייעד אותה לדמטריוס (עמית פרנקו), נחושה בדעתה להינשא לאהוב ליבה- ליסנדר (רון גזית). אך האב העקשן דבק בדרישתו ומגיע עד היכלו של תזאוס על מנת להתייעץ עמו בעניין. בסופו של דבר הדוכס מציב בפני הרמיה שלוש אפשרויות- להינשא לדמטריוס, להישלח למנזר ולחיות חיי נזירה או להמרות את פי אביה ולמות. גזירה המביאה לידי ביטוי את הלך הרוח הפטריארכלי אשר היה מוטמע היטב בחברה באותם ימים.

הרמיה וליסנדר המאוהבים מחליטים להמרות את פי הדוכס ובורחים אל היער על מנת לממש את אהבתם. הלנה (סלי-עדן בר) , חברתה הטובה של הרמיה המאוהבת נואשות בדמטריוס, שומעת על כך מהרמיה ומספרת לדמטריוס על התכניות של השניים. דמטריוס, אשר דובק גם הוא בהרמיה היפה ובז לחיזוריה הנלעגים של הלנה, מחליט לצאת למסע ביער בניסיון להפריד בין הרמיה לליסנדר, בעוד הלנה מתלווה אליו ללא הסכמתו. מכאן והלאה הארבעה נקלעים לחזיון תעתועים הההופך את היוצרות, זאת על רקע המאבק הגדול הפורץ בין מלך הפיות- אוברון (אסף יונש) למלכת הפיות- טיטניה (ליאור כהן), המשבש את הסדר והאיזון בטבע.

אוברון, שנחוש להתנקם בטיטניה, מגייס לעזרתו את פק (יניב שביט)- מעין לץ שובב ושדוני, ומבקש ממנו לטפטף לעיניה של טיטניה צוף של פרח מיוחד הגורם להתאהבות מיידית, בתקווה שהיא תתאהב במשהו טיפשי ומגוחך ככל הניתן. מעבר לכך, פק מתבקש להסדיר את חוסר השיוויון ביחסי האהבה בין רביעיית הצעירים ולטפטף את אותו צוף משכר לעיניו של דמטריוס, בתקווה שזה יתאהב בהלנה בחזרה וישים קץ לחיזוריה הנואשים. אך בעוד שטיטניה מתאהבת בתחת הרפד (תום זידנר) בעל ראש החמור המתמחה ב'ריסוק הפיסוק' ומשתייך לחבורת הפועלים שעומלים באותו זמן על מחזה שיוצג בליל הכלולות של תזאוס והיפוליטה, התכנית להשכין סימטריה זוגית בין רביעיית הצעירים משתבשת קלות. שכן, פק (בטעות או במכוון) מטפטף את הצוף הקטלני לעיניו של ליסנדר, אשר נתקל בהלנה בעודה מנסה להעיר אותו לאחר שהיתה בטוחה כי דמטריוס ניסה להרוג אותו. הצוף פועל באופן מיידי, וליסנדר, בניגוד לכל התכניות, מתאהב בהלנה. לאחר שאוברון מבין כי דמטריוס עדיין מאוהב בהרמיה הוא מחליט לקחת את המושכות לידיים ולטפטף את הצוף לעיניו של דמטריוס בעצמו, וכתוצאה מכך גם דמטריוס מתאהב בהלנה לאחר שהוא נתקל בה ביער. אך הלנה שמורגלת כל כך בבוז ובלעג, בטוחה כי מדובר בקנוניה נגדה ומסרבת להכיר בחיזוריהם של השניים.

חלום ליל קיץאהבה אבסורדית ופערי מעמדות

ההתאהבות של טיטניה בתחת הרפד והמצב האבסורדי שנוצר בין רביעיית הצעירים, כאשר הרמיה הנחשקת מוצאת עצמה מודרת מליבם של מחזריה לטובת הלנה הנספחת, מביאים לידי ביטוי את ההפכפכות והממד הלא צפוי הטמון לעתים ביחסי אהבה, גם אם במקרה הזה מדובר במעשה מהונדס ומתוכנן היטב. הרי לגורל לא פעם יש תכניות אחרות. אך בממלכת הפיות כמו בממלכת הפיות, הסימטריה היא אלמנט נדרש, כך שבסופו של דבר פק נדרש להסיר את הכישוף מליסנדר ומטיטניה וכולם מסתדרים להם זוגות זוגות בדרכם אל התיבה, הלא היא אתונה- העיר הגדולה, לשביעות רצונו של אוברון שמניע ומהנדס את העלילה צעד אחר צעד.

חלום ליל קיץ, פערי מעמדות
צילום: רדי רובינשטיין

מעבר ליחסי האהבה והמאבקים בין המינים, חשוב לציין גם את סוגיית פערי המעמדות הנידונה במחזה באופן מעמיק, למרות ההומור הרב הנלווה לכך. שכן, בשעה שרוב הדמויות המאכלסות את המחזה משתייכות למעמד הגבוה, הקהל מתוודע בנוסף לחבורת בעלי המלאכה שעומלת על המחזה הטרגי- 'פירמוס ותיסבי'  לכבוד חתונתם הקרבה של תזאוס והיפוליטה. אך בעוד שחבורת הפועלים לוקחת את העניין ברצינות ומשקיעה זמן ומחשבה בפיתוח הדמויות, הרי שההצגה עצמה מעוררת לעג ובוז מצד הדוכס ופמלייתו, אספקט המעצים את הרושם הפארודי והנלעג שדבק בבני המעמד הנמוך באותה תקופה.

מתנה להמשך הדרך

הבימוי הסוחף של שרמן, בתוספת התפאורה המותאמת והמינימליסטית של פולינה אדמוב שאחראית גם על התלבושות המעודנות, משחקי התאורה הדינמיים של נדב ברנע, המוסיקה המגוונת והקצבית של אלדד לידור וכנען לבקוביץ  וכמובן- המשחק המופלא של כל חברי הצוות, סייעו להעמיק את האספקטים השונים המובאים במחזה ותרמו ליצירת מפגן תיאטרלי דינמי הסוחף את הקהל אל תוך מסע צבעוני, הומוריסטי ומסועף, ללא רגע דל. מבין כל השחקנים המצוינים שאת רובם נראה בוודאי בקרוב על הבמות הגדולות, בלטו בעיני במיוחד: סלי-עדן בר בתפקיד הלנה הנלעגת, שהפגינה יכולת משחק כריזמתית, אמפטיה והומור משובח. יניב שביט שהיטיב להיכנס לדמותו של פק הלץ השובב והפגין מימיקה מרשימה במיוחד ויכולת תיאטרלית כובשת. אסף יונש ששבה את הקהל בדמותו של אוברון – מלך הפיות אשר הינדס צעד אחר צעד את ההתרחשויות לאורך המחזה. עמית רהב בתור מוט הנגר/פיה, המדריך של חבורת אנשי המלאכה, שבה את לב הקהל במונולוג 'המבויש' שנשא בפני הדוכס ופמלייתו  בטרם הצגת הבכורה של 'פירמוס ותיסבי' תום זינדר שגנב את ההצגה והפגין יכולת משחק וירטואוזית, הומוריסטית ומרשימה ביותר בתור תחת הרפד האחראי על ריסוק הפיסוק ומאהבה החד פעמי של טיטניה מלכת הפיות.

לסיום, חשוב לציין שלא מדובר בעוד הצגה סטנדרטית של בית ספר למשחק, אלא בהפקה פרינג'ית של ממש שהולכת עד הסוף, דבר שלא בהכרח אופייני להצגות סיום או לתיאטראות רפרטוארים שמתבססים בין השאר על ועדי עובדים. אבל במקרה הזה מדובר במתנה של ממש עבור השחקנים. הרי כל שחקן מתחיל זקוק לאיזשהו אתגר נועז שיטלטל אותו בבת אחת ויטען אותו בעוצמות חזקות במיוחד שישמשו אותו בהמשך הדרך.

חלום של לילה בלב קיץ, הסטודיו לאמנויות התיאטרון מייסודו של יורם לוינשטיין

מאת ויליאם שייקספיר, תרגום: דורי פרנס, במאי: יאיר שרמן, תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב, תאורה: נדב ברנע, מוסיקה מקורית: אלדד לידור וכנען לבקוביץ, הדרכה קולית: כנען לבקוביץ, ייעוץ תנועה: סער הררי, מנהל הפקה: אייל תבורי, ע. מנהל הפקה וסאונד: הלל שרף, תופרת: ולנטינה סטץ, ע.במאי: גיל סרי (שנה ג'), נעמי אורן (שנה א'), קורל לוקץ' (מכינה), צוות טכני: סתיו אהרון, רועי ואקנין, יואב צרפתי, ליגיאה קיט, צילום סטילס ועריכת טריילר: רדי רובינשטיין, תודות לתלמידי שנה א': אסף אופיר, נדב ארטשיק, דין גרבר, איתי קורן, דן שריר.

בהשתתפות שחקני שנה ג':
פק: יניב שביט / רן קפלן
היפוליטה/טיטניה: ליאור כהן / גיל ליבנת
תזאוס: שחף קהלאני
פילוסטראטוס/פיה: ליעם פינטו
אגאוס: דן קופרמן
ליסנדר: רון גזית
הרמיה: אופיר צויגנבום
דמטריוס: עמית פרנקו
הלנה: סלי-עדן בר
תחת הרפד: תום זידנר
מוט הנגר/פיה: עמית רהב
שפיץ הפחח/פיה: אלעד שנקר
שרוך החייט/פיה: אייל פריאנטה
סיד הצבעי/פיה: איתמר אלבז
זמש הסנדלר/הנער ההודי: גיל סרי לוי
אוברון: אסף יונש

אהבתם את הפוסט? אשמח לשיתופים במגוון צבעים :)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest

כתיבת תגובה

אסנת יששכרוף

אסנת יששכרוף

היי, אני אסנת. ירושלמית במקור, חובבת מוסיקה, מילים וחתולים, בהתאמה. בשנים האחרונות אני עוסקת בעיקר בכתיבה ועריכת תוכן בנישות שונות ומגוונות ובתחום היח"צ. את הבלוג 'קשר התוכן' הקמתי במטרה להאיר את תחום התוכן מזווית קצת אחרת. מעבר למדריכים וטיפים בתחום, ב'קשר התוכן' תוכלו לדלג בין תחומי תוכן שונים ולעמוד על הקשר בין עולם התוכן לתחומים מגוונים כמו- אמנות, ספרות, מוסיקה ועוד. מוזמנים להצטרף אלי ולנסות למצוא את הקשר :)

כל הקטגוריות

קשרים נוספים...