פיץ' בתפירה אישית, חלק 2 / 12 טיפים לכתיבת פיץ'

פעמים רבות קיים פער גדול בין התוכן שאנחנו מייצרים בפועל לדרך בה אנו מציגים את מרכולתנו בפני הציבור, בין אם מדובר בשירות התוכן אותו אנו מספקים, במאמרים שאנחנו מפיצים ברשת או באייטמים שאנחנו מעוניינים למכור לעיתונאים. אמנם ככותבי תוכן אנחנו מורגלים ומשופשפים בכתיבה, אבל כשזה נוגע לשיווק של עצמנו, לא תמיד אנחנו יודעים להעביר את המסר הנכון, בין אם מתוך מבוכה וחוסר בטחון או בשל יכולת שיווקית לא מספקת. שכן, לא כל כותב ויוצר תוכן מתמחה בהכרח בטקטיקות שיווקיות.

אז כפי שכבר הסברתי במאמר הקודם, המידע המקדים שאנחנו מספקים, המכונה לרוב- פיץ' (או פיץ' מעליות במונחים של כותבי תוכן), עשוי להוות גורם משמעותי ביותר בהצלחה של הפרויקט עליו אנו עובדים, למרות שמדובר לרוב בטקסט מאוד קצר המכיל מספר משפטים בלבד. עם זאת, באופן טבעי, לאחר שעבדנו כל כך קשה על מאמר, ניסוח קומוניקט או  פרויקט תוכן מושקע, לא תמיד נשארת לנו מספיק אנרגיה כדי לעבוד על טקסט נוסף, קצר ותמציתי ככל שיהיה. הרי עיקר הפרויקט כבר מאחורינו, לא? ובכן, לא בדיוק. ועל כך יכולים להעיד סטארט אפים רבים שלא זכו בהצלחה המיוחלת בעקבות פיץ' לא מלוטש, או סופרים רבים שפצחו בסכסוך מתמשך עם העורכים שלהם לאחר שהתוכן שהופיע בגב הספר עליו עמלו רבות לא היה לרוחם.

כאמור, לפיץ' יש חשיבות אסטרטגית בהצלחת הפרויקט עליו עמלנו וככל שנשקיע בו יותר זמן ומחשבה, אסטרטגית ותוכנית כאחד, כך נוכל להביא לידי ביטוי באופן יצירתי ומתומצת את הרעיון המובא במרכז הפרויקט ולקדם את עצמנו באופן טוב יותר.

אז לאחר שבמאמר הקודם התמקדתי בעיקר בחשיבות של פי'צינג ובפעולות מקדימות שחשוב לבצע בטרם ניגשים למלאכת כתיבת הפיץ' כמו- ביצוע מחקר על נושא הפיץ', פעילות במדיה החברתית והתחקות אחר הנמען, הפעם אתמקד במספר טיפים חשובים שיכולים לסייע לנו בעת הכתיבה עצמה. כמו כן, כפי שכבר הזכרתי במאמר הקודם, לפיץ' אין כללים חד משמעיים, שכן ישנם פיצ'ים המיועדים למטרות ולפלטפורמות שונות, כך שכללים שרלוונטיים עבור כתיבת פיץ' לעיתונאים לא בהכרח תואמים לתבנית של פיץ' שמיועד לצורך מכתב מקדים למעסיק פוטנציאלי או לצורך שיווק מאמר במדיה החברתית. מתוקף ניסיוני בתחום היח"צ, רוב הטיפים שאתמקד בהם כעת רלוונטיים בעיקר לצורך פיצ'ינג לעיתונאים, לפחות מבחינת סגנון ואופי הכתיבה. עם זאת, את חלק מהדגשים ניתן גם ליישם לגבי פי'צים המיועדים לפלטפורמות נוספות.

מעבר לכך, בהנחה שהצצתם בתוכן העניינים והחלטתם לוותר על המשך הקריאה לאור מספר הסעיפים הרב, הפעם החלטתי להתחשב בכם ולייצר סרטון ויזואלי קצר שמרכז את כל הטיפים המובאים לאורך המאמר. כך שאם אתם קצרים בזמן או סתם מתעצלים לקרוא, אתם מוזמנים לגלול לסוף המאמר ולצפות בסרטון.

להימנע מרשימות מכולת

לרוב, כשאנחנו מתקשים לתמצת מסמך כלשהו, הכי קל לשבץ באופן כרונולוגי את הנקודות המופיעות לאורך הטקסט, מה שיוצר לרוב תחושה של סכמת עובדות יבשושיות ולא מעניינות.  לכן, חשוב להבין- הפיץ' הוא לא סיכום. כאשר אנחנו מנסחים פיץ' לעיתונאי בבקשה שיפרסם קומוניקט כזה או אחר, או על מנת לשכנע אותו לייצר אייטם עבור הלקוח שלנו, אין צורך לסכם את הקומוניקט המתלווה לפיץ', אלא להבליט את הנקודות המרכזיות שמופיעות בו, באופן יצירתי יותר ובולט לעין.

מאחר שמדובר לרוב בטקסט מאוד קצר אין באפשרותנו להתמקד בחמשת הממים המפורסמים באופן מפורט ומעמיק, כך שחשוב להבליט בעיקר את חשיבות המוצר ואת הייחודיות שלו. אין טעם לפרט לגבי ההיסטוריה של החברה ולהעניק יותר מדי מידע מקדים. זכרו, אתם נוסעים במעלית עם אילון מאסק ויש לכם רק חצי דקה לשכנע אותו לתמוך במוצר או בפרויקט שלכם. המסר צריך להיות מזוקק, קצר ומושך ככל הניתן.

להתמקד בקונפליקט / הכאב של הלקוח

כפי שכבר ציינתי קודם לכן, כל שירות או מוצר שאנחנו מציגים נועד על מנת לספק פתרון לבעיה או לקונפליקט מסוים עמו מתמודד הנמען / הלקוח הפוטנציאלי. לכן, המיקוד צריך להיות בראש ובראשונה בבעיה ובייחוד של המוצר ולא רק באובייקט עצמו. כך לדוגמא, אם אנחנו שולחים לעיתונאי מידע על פלטפורמה חדשה שמשתמשת בבינה מלאכותית  לצורך אבחון מוקדם של סרטן השד, בפיץ' עצמו אנחנו לא נרחיב לגבי התהליך הארוך בדרך ליישום הפרויקט או נתאר בפרוטרוט את אופן פעילות הפלטפורמה, אלא נתמקד בקשיים ובפתרונות שהיא אמורה לספק- אבחון מהיר, מניעת התפשטות הגידול ועוד.

דוגמא נוספת – כאשר אנחנו מעוניינים לפרסם בפייסבוק קישור למאמר שפרסמנו בבלוג, לא נכתוב רשימה סכמטית של הנושאים והנקודות הנידונים במאמר, אלא ננסה לגעת קודם בנושא המרכזי של המאמר ובקונפליקטים השונים הקשורים בו, באופן שיעורר עניין ומודעות מצד הגולשים ויעודד אותם להקיש על הקישור המצורף ולצלול לעומקו של הנושא.

טיפול בהתנגדויות

פיץ' קצר המכיל מספר משפטים לא בהכרח יאפשר לנו לדון בהתנגדויות של הנמען באופן מפורט. אך לעתים, כשמדובר בנושא מאוד אקטואלי שנידון לא מעט, חשוב לנסות להציג כבר בפתיחת הטקסט איזושהי זווית התבוננות חדשנית ומרעננת. לעתים אפילו ניתן לעשות זאת באופן ישיר. כך לדוגמא- אם אנחנו מעוניינים לפרסם בפייסבוק מאמר שכתבנו על טיפים לכתיבת פוסטים בעמוד העסקי בפייסבוק, נוכל לשלב כבר בתחילה משפט כמו- "סביר להניח שרק בשבוע האחרון נתקלתם בחמישה מאמרים שמספקים טיפים לכתיבת פוסטים לפייסבוק ואתם תוהים מה עוד יש לי לחדש בעניין וכמה כבר ניתן להתחנף לאלגוריתם של גוגל? אבל חשוב לציין שהמאמר הזה נכתב מתוך צורך מאוד בסיסי לשתף אתכם בניסיון שלי בתחום ולספק לכם התבוננות קצת אחרת בנושא".

טיפול נכון ויצירתי בהתנגדויות שעלולות להתעורר בקרב הנמענים, עשוי לשוות לפיץ' שלנו יותר אותנטיות ואמינות ולעורר יותר סקרנות ועניין בקרב הגולשים, בייחוד כשמדובר בתחום או בנושא מאוד מדובר ושחוק. לעתים אף ניתן לשלב מעט הומור וציניות בפניה, על מנת לשוות לטקסט ממד קצת יותר יצירתי ומושך.

להימנע מסופרלטיבים

סופרלטיביים הם רעה חולה. כבר ציינתי זאת לא פעם, בעיקר במאמרים קודמים שעסקו בכתיבה אותנטית. בימינו, כבר אין צורך לדחוף כמה שיותר תארים ומילים מפוצצות לצורך שיווק מוצר או שירות כזה או אחר. כיום, כשהשיווק הוא חלק בלתי נפרד מהתוכן עצמו, המיקוד צריך להיות בראש ובראשונה בערך של המוצר ובייחוד שלו לעומת מוצרים אחרים בשוק. לתייג את המוצר כטוב וחדשני זה  כבר לא מספיק. וכפי שכבר ציינתי בסעיף שעוסק בהתמקדות בבעיה / כאב של הלקוח, הפיץ' לא צריך להתמקד רק באובייקט עצמו אלא בקונפליקט של הנמען. ברגע שאנחנו מתמקדים רק ביתרונות של המוצר באמצעות שימוש מופרז בסופרלטיבים שחוקים, אנחנו מתעלמים מהנוכחות של הנמענים, בין אם מדובר בעיתונאים או בגולשים ברשת,  ומונעים מהם להתוודע לחשיבות ולתועלות  הייחודיות של אותו מוצר.

להשקיע מחשבה בניסוח הכותרת

לאחר שכבר הדגשתי כמה וכמה פעמים את החשיבות שבכתיבת הפיץ', בסעיף הנוכחי אני אתמקד בחלק המשמעותי ביותר הניצב בראש הפיץ', הלא היא הכותרת. כאשר הכוונה כאן היא בעיקר לפיצ'ים שנשלחים במייל.

שורת הנושא היא למעשה החלק החשוב ביותר בפיץ' ולרוב היא נכתבת בסוף התהליך, רק לאחר שכבר ניסחנו את הפיץ' המלא. ובשעה שהפיץ' עצמו מצריך לא מעט חשיבה ומאמץ, לפחות ברמה האסטרטגית, הרי שניסוח הכותרת מצריך לא פחות מחשבה ויצירתיות, אם לא יותר. הרי בסופו של דבר, מדובר בטקסט הראשון שמופיע לנגד עיניו של העיתונאי. כשמדובר בפיץ' לעיתונות, לכותרת יש ערך גדול למדי, בייחוד בהתחשב בעובדה שעיתונאים מקבלים לעתים יותר מ-100 מיילים ביום ולא פעם כותרת המייל מהווה שיקול מרכזי בהחלטה האם לפתוח את ההודעה ולהקדיש לה מעט תשומת לב או להשליך אותה אחר כבוד לתיקיית הספאם.

אמנם כותרת הפיץ' לרוב לא תהיה ארוכה מדי, אך עם זאת חשוב שהיא תהיה ברורה וממוקדת ותלכוד באופן יצירתי ומתומצת את ליבת הפיץ'. לכן, לרוב רצוי לנסח כותרת המונה 50,60 תוים בקירוב, כולל רווחים ולהימנע משימוש במילים מפוארות, סופרלטיבים וסימני קריאה לא מידתיים שישוו לה מראה של הודעת זבל. אמנם חשוב לייצר כותרת מעניינת ויצירתית, עם זאת פעמים רבות הניסיון לייצר כותרת מקורית עלול  להוביל לניסוחים מעורפלים מדי ולא ברורים. כפי שבפיץ' עצמו חשוב לנו להבליט את הייחוד והחדשנות של המוצר / השירות, כך  גם בכותרת עצמה  רצוי לעשות שימוש במילים ובניסוחים שיסייעו לנו להבליט זאת באופן תמציתי וממוקד, לדוגמא –'גישה חדשנית מבוססת dna  מסייעת לאבחן סרטן במהירות'.

זווית הראיה של הכותב היא זו שעושה את ההבדל בין כותרת שיווקית ספאמית לבין כותרת מסקרנת בעלת ערך. וזה בדיוק ההבדל בין מיקוד באובייקט עצמו לבין ההתייחסות לערך שמביא איתו המוצר. ברגע שנתנתק לרגע מהמוצר עצמו בתור אובייקט ונשים במרכז פרמטרים מסוימים כמו- עדכניות המוצר, העניין האנושי בתופעה אותה הוא מייצג, הפתרון אותו הוא מציע או הפעולה החסכונית שלו, כך נוכל לייצר תוכן איכותי יותר שישקף בצורה נכונה את הערך האמיתי של המוצר. גישה זו עשויה  לסייע לנו בסופו של דבר לייצר כותרת טובה ומעוררת עניין שלא תתפרש בעיני הנמען כעוד פרסומת זולה שמקומה בתיקיית הספאם.

לא לזנוח את הפן הוויזואלי

פיץ' טוב ומסקרן ככל שיהיה, לא יעשה את העבודה אם לא יתלווה אליו אלמנט ויזואלי מותאם. זה יכול להיות סרטון קצר שממחיש את פעילות המוצר, תמונה של המוצר עצמו, או תמונת אוירה ליחס. לאלמנטים הוויזואליים יש כמה יתרונות מובהקים. קודם כל, ברמה הטכנית, עיתונאי לעולם לא יפרסם אייטם מסוים ללא צירוף של תמונה כלשהי. ובהנחה שסיפקתם לו את החומר הטקסטואלי הוא יצפה שתצרפו לו בנוסף תמונה או שתיים מבלי שהוא יצטרך לגשש דרכו בין נבכי הרשת על מנת לאתר בעצמו תמונה רלוונטית. מעבר לכך, הוויזואל מהווה פעמים רבות אלמנט משלים לטקסט הכתוב ומסייע להעביר ולהדגיש את המסר באופן יותר יצירתי וברור. כמו כן, גם ברמה הקוגניטיבית המח האנושי מגיב טוב ומהר יותר לגירויים וויזואלים מאשר לטקסטים, גם אם מדובר בטקסטים מאוד קצרים ופשוטים.

עם זאת, חשוב להשקיע מחשבה בבחירת התמונה או בעיצוב האלמנט הויזואלי המצורף ולא לבחור באופן רנדומלי בכל תמונה חינמית הנקרית בדרככם ב- pixabay. נכון, לעתים זה עשוי לקחת זמן רב, בעיקר אם אתם יוצרים את הויזואל בעצמכם, אך ברוב המקרים זה שווה את המאמץ. כשמדובר בתכני יח"צ, לא תמיד לאיש היח"צ יש שליטה על החומרים הויזואלים שמועברים עליו, מאחר שלרוב התמונות והסרטונים שייכים ללקוח. אך מצד שני, אם  אנחנו מעוניינים להעלות מאמר שלנו במדיה החברתית או לפרסם את השירות שלנו, חשוב להשקיע בכך מחשבה רבה ולשלב אמצעים ויזואליים מתאימים שיעוררו התייחסות. ברוב המקרים, אלמנטים הומוריסטיים או מוקצנים מעט עשויים לעורר יותר תשומת לב, עם זאת תמיד חשוב שתהיה קורלציה וקשר תוכני בין האלמנטים הוויזואלים לתוכן הטקסטואלי המלווה אותם. כך לדוגמא, אם כתבתם מאמר על פיצ'ינג במדיה החברתית, תמונה של אישה בהריון בחודש תשיעי שכורעת ללדת אמנם תעורר התייחסות, אך לא בהכרח תשרת את המטרה.

טיפ נוסף וחשוב לגבי תמונות- לא לעבור על חוק זכויות יוצרים. בין אם הלקוח העביר לכם תמונה רלוונטית או בין אם נאלצתם למצוא תמונה מתאימה בעצמכם, תמיד חשוב לוודא שהתמונות מותרות לשימוש חופשי ומלוות בקרדיט בעת הצורך. אמנם הנושא עצמו מאוד מדובר וניתן למצוא לא מעט מידע העוסק בכך ברשת, אך עדיין, אני נתקלת לא מעט באנשים שלא מודעים לעניין ומשתמשים באופן חופשי בתמונות שנמצאות בגוגל או בפינטרסט. לכן, אם אתם נתקלים בתמונה שמוצאת חן בעיניכם באיזשהו מאגר חינמי, חשוב שתוודאו שהיא מותרת לשימוש מסחרי ושניתן לבצע בה מודיפיקציות שונות. ישנם סוגים שונים של רישיונות לשימוש בתמונות, כאשר חלקם מוגבלים יותר מבחינת אופן השימוש  ואילו אחרים מתירים שימוש חופשי בתמונה. הרישיון הרחב ביותר הוא -CCO- CREATIVE COMMONS, המאפשר לכם לעשות שימוש בתמונה לכל מטרה שהיא ולבצע בה מודיפקציות ושינויים מבלי להעניק ליוצר קרדיט.

לייצר פי'צים שונים בהתאם לקהל היעד

בעת ניסוח הפיץ' חשוב לבצע הפרדה בין הקהלים השונים אליהם הוא מיועד ולתפור עבור כל קהל פיץ' בהתאמה אישית בהתאם לצרכיו. בייחוד כשנושא הפיץ' מתפרש על פני נישות שונות. כך לדוגמא – פיץ' שמתלווה להודעה לעיתונות שעוסקת בפיתוחים טכנולוגיים בתחום החקלאות, יכול להיות מופנה לקבוצות שונות של עיתונאים, בין אם מדובר בעיתונאים שמסקרים את התחום הטכנולוגי או בעיתונאים המתמקדים בתחום החקלאות. במקרה כזה, עבור כל קבוצת עיתונאים רצוי לנסח פיץ' שונה שיבליט את הניואנסים השונים הקשורים לכל תחום. בעוד שעבור עיתונאים מתחום הטכנולוגיה נבליט יותר את הפן הטכנולוגי והחדשני של הפיתוח, סביר להניח שעיתונאים המסקרים את תחום החקלאות יהיו מעוניינים לשמוע על התרומה הספציפית של אותו פיתוח לענף החקלאות בארץ.

כך גם לגבי שיתוף ברשתות החברתיות. אם לדוגמא נרצה לשתף בקבוצות שונות בפייסבוק פוסט שכתבנו בבלוג העוסק בקשר בין כתיבת תוכן למוסיקה, סביר להניח שלא נוכל להסתפק בטקסט מקדים אחד וניאלץ לנסח מספר פיצ'ים שונים שיהיו מיועדים לקבוצות פייסבוק שונות. אם נרצה לקדם את אותו פוסט בקבוצות של מוסיקאים, רצוי שנשתמש בטרמינולוגיה המזוהה עם עולם המוסיקה. מאידך- הפיץ' שנייעד לקבוצות שעוסקות בתחום התוכן יתמקד בניואנסים שונים, בהתאם לקהל היעד של אותן קבוצות.

להשתמש בחוכמה במקטעים או בציטוטים מתוך הטקסט המקורי  

פעמים רבות פיץ' המתלווה להודעה לעיתונות או למאמר שאנחנו רוצים להפיץ ברשת, מכיל קטעים מרכזיים מתוך הטקסט המקורי. אין בזה כל פסול, בתנאי שמצליחים לשלב ולהצליב בין המקטעים השונים בחוכמה ובאופן קוהרנטי, כך שיווצר קשר לוגי וסיבתי בין המשפטים השונים. כשמדובר בהודעה לעיתונות, לרוב רצוי לצטט משפטים המובאים בחלק המרכזי של ההודעה המדגישים את התועלות של המוצר ואת הפתרון שהוא מספק. באופן כללי, רצוי לקרוא מספר פעמים את ההודעה עצמה וללקט ממנה את הנקודות החשובות ביותר שיסייעו לנו לייצר פיץ' מתומצת וממוקד ככל האפשר.

אותו דבר כשמדובר בניסוח פיץ' שמיועד לצורך שיתוף של מאמר שכתבתנו ברשתות החברתיות. לרוב רצוי לקרוא את הטקסט מספר פעמים ולסמן את הנקודות החשובות, כאשר ברוב המקרים הן יהיו ממוקמות בתחילת הטקסט ובסופו. בחלק מהמקרים נוכל להשתמש במשפטים השונים כפי שהם, אך לעתים על מנת לייצר פנייה מותאמת יותר לרשתות החברתיות, ניאלץ לבצע מעט רפורמציות בטקסט הנתון ולנסח קצת אחרת את אותם משפטים.

לעורר עניין באמצעות שאלות

שימוש בשאלות אמור לעורר עניין וסקרנות. בעיקר אם הן ממוקמות בכותרת הראשית של הפיץ'. עם זאת, מדובר בטקטיקה מאוד שכיחה ושחוקה, כך שחשוב לעשות בה שימוש חכם ומותאם ולא להשתמש בשאלות רטוריות מובנות מאליהן, אלא לייצר בקרב הקוראים אלמנט מסוים של הפתעה על ידי יצירת שאלות מסקרנות שמעוררות עניין. כשאני מפיצה טקסטים במדיה החברתית, אני משתדלת לרוב לייצר טקסט מקדים שיכיל שאלות לא כל כך צפויות שמקשרות לנושאים שונים ומפתיעים, מעבר לנושא הראשי של המאמר. עם זאת, טקטיקת השאלות לא מתאימה בהכרח לכל פלטפורמה ולכל פיץ', כך שרצוי להשתמש בה בזהירות ובאופן מותאם. 

לא לבלף

פיץ' טוב מתאפיין לעיתים בנימה עסיסית ופיקנטית על מנת לגרות את הנמענים ולעורר בהם יותר עניין. עם זאת, תמיד חשוב להיצמד לעובדות המצוינות בבסיס הטקסט או ההודעה לעיתונות, גם אם מדובר לכאורה בהודעה בנאלית לחלוטין שלא מחדשת לנו כלום. החוכמה היא לייצר כמה שיותר עניין וסקרנות על סמך חומרי הגלם שעומדים לרשותנו, גם אם הם בסיסיים ביותר. כך לדוגמא, אם יש לנו לקוח שעוסק בפיתוח חיסון חדש נגד המוטציה האפריקנית של הקורונה, אנחנו ניצמד לעובדות שיש ברשותנו ולא נכריז  בראש המייל על פתרון חדש למוטציה האפריקנית, שכן נכון לעכשיו מדובר רק בפיתוח שעדיין לא קיבל אישור מטעם ה-FDA.  עם זאת, עדיין מדובר בידיעה חשובה ומעניינת, כך שהפיץ' יתמקד בעיקר בחשיבות של הפיתוח, בתועלות שלו ובשיטה הייחודית באמצעותה הוא מתבצע.

לשלוח את הפיץ' בעיתוי הנכון

אמנם מדובר בעניין טכני, שלא קשור ספציפית לפעולת הכתיבה, אך פעמים רבות מועד שליחת הפיץ' עשוי להשפיע על מידת החשיפה שלו. כך לדוגמא, כאשר מדובר בפי'צים הנשלחים לעיתונאים, לרוב רצוי לבצע את פעולת השליחה בשעות הבוקר, עד שעות הצהרים המוקדמות, ( בערך בין 9:00 ל-13:00) אחרת ההודעה עלולה להתפספס או להיענות בעיתוי מאוחר. חשוב לזכור שעיתונאים מוצפים באין ספור מיילים מדי יום, כך שסביר להניח שחלקם התפספסו בלאו הכי. אך עם נקפיד לשלוח את הפיץ' בשעות  המרכזיות של היום, בהן  מתבצעת מירב הפעילות, סביר להניח שהן יזכו באחוזי פתיחה גבוהים יותר.

ומה לגבי שעות הפעילות במדיה החברתית? ובכן, כאן הדעות חלוקות במקצת, בייחוד לאור האלגוריתם החמקמק של הרשתות החברתיות שמשתנה חדשות לבקרים, בעיקר בכל הקשור לפייסבוק. עם זאת, בניגוד לפניות במייל, פרסום וקידום במדיה החברתית נוחל לרוב אחוזי חשיפה גדולים יותר בשעות אחרות במהלך היום שלא מתאפיינות בעומס עבודה מצד הגולשים. כך שלרוב מומלץ להעלות פוסטים ופרסומים בשעות הבוקר המוקדמות, או בשעות הערב המוקדמות. אך חשוב לזכור שמדובר בנתון חמקמק שמשתנה מפלטפורמה לפלטפורמה. מה שכן, בכל המקרים, בין אם מדובר בפיץ' הנשלח במייל או בטקסט מקדים המלווה מאמר שפרסמנו ברשת, חשוב להימנע מפרסום בשעות הלילה (בעיקר לפנות בוקר) שכן לרוב פרסומים כאלה יזכו לאחוזי חשיפה נמוכים ביותר, אם בכלל. אז גם אם אתם חיות לילה והפרץ היצירתי שלכם בא לידי ביטוי רק בין שתיים לארבע לפנות בוקר, במקרה הזה רצוי ליישר קו עם ההמון ולתזמן את הפרסומים שלכם לשעות נורמליות.

קריאה ברורה לפעולה

כשאנחנו מפרסמים מאמר שלנו בפייסבוק או ברשת חברתית אחרת, לרוב אין צורך לנסח קריאה ברורה לפעולה, שכן מטרת הפרסום ברורה לחלוטין. עם זאת, כאשר מדובר בפניה רשמית במייל, לרוב יש צורך להגדיר באופן ברור את מטרת הפניה. כך לדוגמא, אם נרצה לפנות לעיתונאי מסוים  במטרה לעניין אותו בפרסום אייטם על אחד הלקוחות שלנו, חשוב שהפניה לעיתונאי תהיה ברורה וממוקדת ולא תתמקד רק בתיאור הפיתוח המופתי של אותו לקוח. כך שאם בפתיחת הפיץ' נפרט מעט לגבי הפיתוח / המוצר והתועלות שלו, הרי שבסוף  הטקסט נציין באופן מפורש מדוע אנו פונים דווקא אל אותו עיתונאי (לרוב רצוי להציע בנוסף בלעדיות) ואיזה סוג אייטם אנחנו מצפים לייצר – האם מדובר בכתבת תדמית, כתבת צבע, שאלון, או כתבת תחקיר מעמיקה. כמו כן, על מנת שהעניין לא יתפספס, חשוב לתחום את ההצעה בזמן ולהציע באופן יזום מועד לצורך שיחה בעניין.

סרטון בונוס לסיכום

מאחר שמדובר במאמר קצת ארוך, הפעם החלטתי לערוך עבורכם סרטון קצר שמציג בקצרה את כל הטיפים שציינתי לאורך המאמר. כמובן שרצוי להתמקד בכל טיפ בנפרד באופן מעמיק יותר כפי שמפורט בסעיפים השונים, אבל כפי שציינתי באחד הטיפים, הפן הוויזואלי תמיד יכול להוסיף :). שאו ברכה!!!