כשהקמתי את הבלוג והגיתי את הקטגוריות שמוצגות בו, התכנון המקורי היה להתמקד בעולם התוכן ונגזרותיו ובקשר שבין כתיבת תוכן לנושאים שונים ומגוונים. אך לאחר זמן קצר הרגשתי שמשהו חסר לי ברמה האישית. ומכיוון שלא מדובר בבלוג אישי ואינטימי ואין לי כל כוונה להפוך אותו לכזה, לבסוף החלטתי להוסיף קטגוריה נוספת של סקירת מופעים שמחברת בין האהבה העצומה שלי לעולם הבמה והתרבות לבין ז'אנר כתיבה ייחודי המכיל מאפיינים ואלמנטים שונים ומגוונים של כתיבה, בין אם מדובר ביכולת תיאור מפורטת, כתיבה אינפורמטיבית, התרשמות אישית או ראייה ביקורתית רחבה. מה גם שבאותה תקופה עולם התרבות פתח את שעריו בחזרה לאחר דממה ארוכה, כך שהחלטתי לנצל את המומנטום ולפצות את עצמי על ההמתנה הארוכה.
נישת הכתיבה הביקורתית, או כפי שאני מעדיפה לכנותה-'סקירת אירועים', לא היתה זרה לי, שכן בעבר פרסמתי עשרות ביקורות וסקירות על אירועים בתחומים שונים- מוסיקה, תיאטרון, קולנוע, ספרות, ועידות כאלה ואחרות ועוד. אך מאחר שהפעם מדובר בפלטפורמה משלי ומתוך רצון לייצר אבחנה מסוימת בין תכנים אלה לבין תכנים נוספים בבלוג המתאפיינים לעתים בנימה מעט יותר 'דידקטית', היה לי חשוב לייצר סקירות מעט שונות שמשלבות בנוסף התייחסות מפורטת יותר למרכיבים שונים המאפיינים כל אירוע/ מופע, מלבד ביקורת נטו. בין אם מדובר במידע מקדים לגבי המחזה/מופע, התייחסות לאירועים היסטוריים רלוונטיים, תופעות חברתיות או תובנות קיומיות מהותיות.
סקירת מופעים- ביקורת רב תחומית
אך כצפוי, בעידן דיגיטלי שמקדש פעמים רבות מסרים קצרים וקונקרטיים על פני תוכן ארוך ומפורט, לא תמיד התכנים שלי התקבלו בברכה. אז בשעה שבמאים, מחזאים ושחקנים רבים הוחמאו מהשבחים שהורעפו עליהם והכירו לי תודה, דווקא במדיה החברתית זכיתי ליחס צונן יותר. כך שלעתים תכנים ששלחתי לפרסום בקבוצות מסוימות לא פורסמו בטענה כי מדובר באקט יחצני ועוד טענות חסרות ביסוס לחלוטין.
שכן, מספיקה קריאה ראשונית ובסיסית בסקירות שלי כדי להסיק שאין כל קשר בין הקומוניקטים שנכתבו עבור ההצגות השונות לתכנים שאני מייצרת בפועל. ובתור מישהי שעסקה גם ביח"צ וכתבה לא מעט קומוניקטים לצד סקירות ומאמרים אינפורמטיביים מפורטים, אני סבורה שאני מסוגלת להבחין בין הז'אנרים השונים. אך במקרה הזה אני מעדיפה לא להרחיב בעניין יתר על המידה, שכן מדובר בנושא שראוי למאמר בפני עצמו, ראו ערך 'התנהלות דיקטטורית בקרב מנהלי קבוצות מסוימים'.
וכך מצאתי את עצמי תוהה פעם אחר פעם, האם סקירת אירועים מתאפיינת במתודה ובכללים מסוימים? האם יש פרמטרים מסוימים שחובה להתייחס אליהם? האם יש חשיבות לסדר בו מובאים הפרמטרים השונים? או שאולי מצופה ממני לשנות גישה ול'גמוז' (ראו ערך חיים גמזו) כל מופע פרינג' שנקרה בדרכי על מנת לייצר יותר יחס מהקהל וקיתונות של שנאה מצד השחקנים, המחזאים והבמאים במקביל? אך בשלב מסוים, הבנתי שזו לא המהות.
אני לא מבקרת תיאטרון מקצועית ואין לי השכלה פורמלית בתחום. אך במהלך השנים צברתי אלפי שעות צפייה בתיאטרון ואני מביאה איתי אהבה גדולה וזיקה אמתית לעולם הבמה ( אפילו קצת רזומה מוסיקלי), כך שמבחינתי אני עומדת בקריטריונים הנדרשים, לפחות כל עוד מדובר באכסניה שאני בניתי וטיפחתי בעמל כפי. ועל כך אף מנהל קבוצה לא יכול לערער 🙂
אך בכל זאת, כשניסיתי לחשוב מה באמת מושך אותי להמשיך ולהתנסות בז'אנר הזה, הבנתי בסופו של דבר שזאת הדרך שלי להמשיך ולתרגל ניואנסים שונים של כתיבה שלא בהכרח באים לידי ביטוי בתכנים אחרים שאני מייצרת ביום יום לצרכי פרנסה. מעבר לכך, פעמים רבות מדובר במעין כתיבה משלימה שמאפשרת לי לחדד ולהעמיק את יכולת הכתיבה שלי ולנסות לתקוף נושאים שונים בצורה קצת אחרת, גם אם לכאורה מדובר בנושאים בנאליים ונדושים שעברו כל וריאציית כתיבה אפשרית.
מבקרים בצבעים שונים
תחום ביקורת התיאטרון התפתח והשתנה לאורך השנים. אם בעבר הנישה הזאת היה מזוהה בעיקר עם כותבים מושחזים וחריפים כמו חיים גמזו והדה בושס, שלא היססו לומר את אשר על ליבם גם במחיר של פגיעה אישית במושא הכתיבה. הרי שבמשך השנים, עם התפתחות המדיה הדיגיטלית והשינוי שחל באופן הכתיבה, סגנון הכתיבה הלך והתמתן וכלל בנוסף אלמנטים נוספים, מלבד ביקורת לשם ביקורת. אז אמנם בחלק מהמקרים מדובר בסקירה גרידא, שלא לומר רשימת מכולת עניינית אך תפלה, אך במקביל ניתן לציין מספר כותבים שהפיחו חיים מחודשים בז'אנר המורכב הזה והפכו את חוויית הקריאה לשיעור משולב של היסטוריה, תרבות ותיאטרון.
כך לדוגמא, משכה את עיני במיוחד כתיבתו היפה והמפורטת של צבי גורן ז"ל באתר 'הבמה'. גורן, ממקימי הטלוויזיה ישראלית וחובב מושבע של תיאטרון, היה נוהג לפרק כל מחזה לגורמי גורמים תוך מיקוד נרחב באלמנטים השונים המרכיבים אותו, בין אם מדובר בממד ההיסטורי שלו, הרקע לכתיבתו, השואה לביצועים קודמים, נושא המחזה ועוד. אך מעבר לפן האינפורמטיבי המעמיק, הכתיבה של גורן שידרה אמינות ואותנטיות ומעל לכל- סקרנות רבה, יכולת ניתוח משובחת ואהבת אמת לעולם התיאטרון.
אמנם יש שיגידו שמדובר בכתיבה שחורגת מהמבנה המקובל של ביקורת תיאטרון, אך כאן נעוץ הקסם של הז'אנר המופלא הזה. היכולת להכיל בטקסט אחד כל כך הרבה אלמנטים ומרכיבים שונים, משווה לו ממד מורכב ודינמי יותר, זאת בשונה מטקסטים מובנים ומוגדרים שמכילים לרוב אלמנטים קבועים ולא מאפשרים לייצר גמישות טקסטואלית של ממש.
ביקורת תיאטרון – לא על המחזה לבדו
אך כגודל הקסם, כך גם גודל המורכבות. בניגוד למה שרבים חושבים, מדובר במשימה מאוד מורכבת וקשה לביצוע. אף על פי שעושה רושם שמדובר בסוג של בילוי ברנז'אי חינמי שלא מצריך יותר מדי מאמץ מצד הכותב מלבד שרבוט של כמה משפטים מתובלים בביקורת מאולצת, אני חייבת להודות שביחס לתכנים אחרים שאני יוצרת ביום יום, מדובר בטקסטים מורכבים ביותר שמצריכים ממני לא מעט זמן כתיבה ומחקר. שלא לדבר על כך שבניגוד לשאר הצופים הניטרליים שמתרווחים להם בנחת בכיסאות המרופדים ונהנים מהמיזוג, אני לרוב נשארת דרוכה לאורך כל המחזה, חמושה במחברת ובעט על מנת לא לפספס נקודות חשובות שיסייעו לי בכתיבת הביקורת המלאה, בעודי מתעלמת בנונשלנטיות מהמבטים המוזרים שננעצים בי תוך כדי. שלא לדבר על הקושי לפענח את הכתוב לאחר מכן, שכן לרוב התאורה באולמות התיאטרון די מעומעמת, כך שפעמים רבות אני נאלצת לכתוב באופן עיוור למחצה.
אך מעבר לחוויית הצפייה עצמה, הרי שביקורת מקיפה מכילה שלל אלמנטים שראויים להתייחסות. יצירה תרבותית לא נוצרת במנותק מהמתרחש, כך שפעמים רבות על מנת להבין את שעינינו רואות יש לצלול בנבכי ההיסטוריה ולחפש מעט מידע שיעיר את עינינו ויסייע לנו להבין את עלילת המחזה, בין אם מדובר באירועים מסוימים שהיוו השראה ליצירת המחזה, בהיסטוריה של המחזאי, או בתקופה בה הוא נכתב. לרוב מדובר בפעולת מחקר הכרחית שמהווה בסיס לצורך כתיבה ביקורתית רחבה ומושחזת, זאת בנוסף לתיאור המחזה והמתרחש בו והתייחסות לשאר האלמנטים החשובים העומדים במרכזו של כל מחזה, כמו- טיב המחזה ומשמעותו, הבימוי, המשחק, התאורה, התפאורה וכד'.
אך מעבר לרכיבים השונים שנכללים בסקירת מופע, פעמים רבות הקושי הגדול ביותר טמון בחיבור בין שלל המרכיבים באופן קוהרנטי ורציף. ואכן, פעמים רבות עושה רושם שמדובר במעין פאזל חמקמק ומאתגר להרכבה שחלקיו הרבים פזורים לכל עבר ומחכים למושיע.
עד כאן חלקו הראשון של המאמר. בחלק השני אתמקד בדמיון בין כתיבת תוכן לכתיבת סקירות תרבות ואנסה להסביר איך כתיבת סקירות עשויה לסייע לנו לחדד ולשפר מיומנויות שיכולות לשמש אותנו גם בתור כותבי תוכן. עד אז, צפו בתיאטרון ככל שניתן ושאו ברכה!!!
