האם תכנים קצרים מצריכים פחות מאמץ? עבור כל מי שעוסק ביצירה, בין אם מדובר ביצירת אמנות או בכתיבת תוכן, השאלה הזאת רטורית לחלוטין. להפך, לעתים תכנים קצרים מצריכים הרבה יותר תכנון וחשיבה ברמה האסטרטגית והיצירתית על מנת לייצר יותר מיקוד ועניין בקרב הצופים. למעשה, מדובר ביחסי גומלין בין היוצר לקהל, שכן כפי שהיוצר נדרש למאמץ רב יותר, כך גם הקהל נזקק לריכוז רב על מנת להפנים את מלוא התוכן המוצג בפניו בזמן כה קצר. כמו כן, יצירה קצרה היא דבר יחסי ועשויה להתפרש באופן שונה, בהתאם לקונספט בו היא מוצגת.
פסטיבל תיאטרון קצר המתקיים בצוותא זו השנה ה-22 בניהולם האמנותי של גור קורן וארז דריגס, שם לו למטרה לטפח את אמנות התיאטרון הקצר בזירה המקומית ולהעניק במה ליצירות קצרות מקוריות העוסקות בשלל סוגיות בוערות. גם השנה, למרות מתקפת הקורונה האכזרית שהשביתה את עולם התיאטרון זמן רב, הוצגו בפסטיבל 6 מחזות קצרים ומקוריים, שהוכיחו שגם ב-20 דקות ניתן להעביר מסר מדויק ולזכות במלוא תשומת הלב מצד הקהל. הפסטיבל, אשר היה אמור להתקיים באופן פרונטלי לפני מספר חודשים, הוצג בתחילה באופן מקוון במהלך חודש דצמבר, אך כעת, עם הפתיחה המחודשת של עולם התרבות, האירוע התקיים בשנית בשבת האחרונה ה- 29.5.2021, כאשר חמש הצגות הוצגו ברצף באולם צוותא 1, בעוד הצגה נוספת הוצגה במשרד המנכ"ל כמיטב המסורת.
כמו בשנים קודמות, גם המחזות שהוצגו במסגרת הפסטיבל הנוכחי התמקדו בנושאים אקטואליים בוערים, בין אם מדובר במציאות הדיגיטלית של ימינו או ביחסי אהבה בעידן המודרני והתאפיינו בחלקם באלמנטים סאטיריים, פארודיים וחברתיים.
אין כמו אמא
המיני מחזמר 'אין כמו אמא', מחזיר אותנו מעט אחורה בזמן לתחילת הסגר הראשון, לתקופה בה נייר טואלט וביצים הפכו למצרך נדיר. אך לנוכח ההתרחשויות הרבות שפקדו אותנו בשנה האחרונה, הן ברמה הגלובלית והן בגזרה הפוליטית המקומית, נדמה לרגע שמדובר בעידן הפרה היסטורי. עם זאת, מדובר במחזה נוקב ואקטואלי החושף באופן סאטירי והומוריסטי את המציאות החדשה והמסועפת שנכפתה על משפחות רבות עקב משבר הקורונה, בשעה שמסגרות החינוך נותרו סגורות וההורים נאלצו לתפקד כעוזרי גננת, מדריכי זום ואנשי קריירה במקביל, בעודם לבושים טרנינג ומתמלאים קנאה לנוכח אותן משפחות שמציגות חיי שלמות באינסטגרם. כמו כן, לאורך המחזה יש התייחסות לפערי הדורות ולהבדלים הרבים שבין גידול ילדים בעידן השפע הדיגיטלי הנוכחי לתקופות רחוקות יותר בהן ילדים לא יכלו להרשות לעצמם להתפנק יותר מדי, לנוכח המצב הכלכלי.
המחזה, שנכתב על ידי גלי אשכנזי בבימויו של עידו קולטון, עוסק בטבחית בשם דנה, נשואה ואם לילד, שאיבדה את עבודתה כסו שף במסעדת יוקרה ונאלצת להישאר בבית כאמא/גננת במשרת מלאה. אך למרות המשבר התעסוקתי הגדול, היא מקבלת הצעת עבודה מפתה שעשויה להזניק את הקריירה שלה ולגאול אותה ממשרת הבייבי סיטר שנכפתה עליה באחת, לאחר שהסבים והסבתות נאלצו להתפטר אחר כבוד מתפקידם לאור המצב. אך הדרך למשרה המיוחלת מלווה בלא מעט הרפתקאות, קשיים וקרבות ביצים.
המונולוגים המוסיקליים הסאטיריים המובאים לאורך המחזה, הדמויות המורכבות והמגוונות, כמו גם המשחק המצוין ויכולת השירה המופלאה של כלל השחקנים, חוברים יחד לכדי סיפור אקטואלי ונוקב, המביא לידי ביטוי באופן הומוריסטי ונוגה גם יחד את המציאות החדשה עמה נאלצנו להתמודד בשנה האחרונה, על כל מוזרויותיה, שיגיונותיה ויתרונותיה.
אין כמו אמא
מאת: גלי אשכנזי לוין, בימוי: עידו קולטון
שחקנים: גלי אשכנזי, בן יוסיפוביץ, שירן הוברמן, שהם שיינר, עירית בנדק
שלומציון המלכה 23
את הנישה הדרמטית והנוגה של הפסטיבל, מאייש המחזה הנפלא- שלומציון המלכה 23, מאת יובל לוי ובבימויה של יובל קורן. שלמה, נהג מונית מבוגר ששכל זה עתה את אשתו אלינור, אוסף מרחוב שלומציון המלכה 23 בירושלים את שרונה – בחורה צעירה שבורת לב שנפרדה זה עתה מבן זוגה. הצער והכאב הניבטים מכל אחד מהדמויות חוברים יחד לכדי שיח אינטימי ונוגה הסובב סביב אהבה, פרידות וכאב, תוך התייחסות אישית ונוסטלגית לאירועים היסטוריים חזקים שתרמו לא מעט לעיצוב ההווי הישראלי ולדרך בה אנו מתייחסים לזיכרונות, הן בהיבט האישי והן בממד הנוסטלגי הלאומי.
לאורך הנסיעה שרונה והקהל מתוודעים לסיפור ההיכרות של שלמה ואשתו המנוחה אלינור, המלווה באירועים משפחתיים ואישיים שעיצבו את חיי הזוגיות של השניים ובזיכרון קורע לב של שלמה ממלחמת יום כיפור. שרונה, על אף פגיעותה, מגלה עניין רב בסיפוריו של שלמה המשלבים לא מעט פרטים היסטוריים מפתיעים ומקריים, מה שמשכיח ממנה ולו רגע את השבר הגדול שנוצר בחייה בעקבות הפרידה מבן זוגה.
מעבר לסיפור הנוגה והיפהפה, יש לציין את הבחירה המעניינת והיצירתית של המחזאית להפקיד את דמויותיהן של אלינור ושל שרונה בידי אותה שחקנית (תמר עמית יוסף), אלמנט אשר ממחיש ומדגיש את קווי הדמיון בין השתיים ואת האופן שבו סיפורו של שלמה נשזר בזה של שרונה. מעבר לכך, השימוש הרב גוני בחבריו של שלמה לתחנת המונית בתור 'מספרים יודעי כל' שאחראים בנוסף גם על קולות הרקע, מפיח רעננות מסוימת בסיפור המסגרת ומשווה לו גוונים מעט קומיים ואופטימיים יותר.
שלומציון המלכה 23
מאת: יובל לוי, בימוי: יובל קורן
שחקנים: אבנר מדואל, ליאור אביבי, יפתח קמינר, תמר עמית יוסף
עד כאן חלקה הראשון של הסקירה. בחלק השני אתמקד בשלושה מחזות נוספים שהוצגו במסגרת הפסטיבל.
פסטיבל תיאטרון קצר ה-22, צוותא
מנהלים אומנותיים: גור קורן וארז דריגס
וועדה אמנותית: תמר קינן ועמית לוי
עיצוב תפאורה: מאיה בבילה
עיצוב תלבושות: רוני שימרון
עיצוב תאורה: מתן פרמינגר
מנהל אולם: נדב פורטיאנסקי
