פסטיבל תיאטרון קצר צוותא חלק 2

פסטיבל תיאטרון קצר, צוותא, חלק 2 / פערי אהבה דיגיטליים

לאחר שבחלקה הראשון של הסקירה סקרתי שני מחזות קצרים שהועלו בפסטיבל תיאטרון קצר המתקיים בצוותא ת"א כמדי שנה, הסקירה הנוכחית תתמקד בשלושה מחזות נוספים שהוצגו במסגרת הפסטיבל הנוגעים בשלל סוגיות בוערות וביניהן – יחסי אהבה בעולם הדיגיטלי, אהבות נעורים וסצנת ההיכרויות העכשווית.

הויתור

גיל ההתבגרות מלווה בראייה חוסר פרופורציונלית, בלשון המעטה. הכל נראה גדול מדי, קטן מדי, טוב מדי, רע מדי. כל אהבה היא התאהבות של פעם בחיים וכל אכזבה היא משבר עמוק המלווה בפסקול מוסיקלי דכאוני ברוח התקופה (בתקופתי לפחות הדיכאון ניחן גם באיכות מוסיקלית, היום הסיפור קצת אחר). לא פלא שגם המראה של נערים מתבגרים מתאפיין לרוב בחוסר אחידות הורמונלית שנעה בין פוטוגניות יתר לענקי פיצה פייס מהלכים.

המחזה הדרמתי קומי- הויתור, שהוצג גם הוא במסגרת הפסטיבל, מתמקד ברבדים שונים הניצבים בעולמו של המתגבר וביניהם- אהבה נכזבת, יחסי הורים ילדים, לקיחת אחריות והתמודדות עם משברים. שהרי זה הגיל בו לומדים להתרסק ולהבין שהאכזבה היא לא אפיזודה חולפת אלא סוג של מוטיב מרכזי בחיים.

ההצגה הויתור מתוך פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא
מתוך 'הויתור'. צילום: יקיר פרץ

יוסי מוצא במטבח ביתו נער זר העונה לשם- אורי אשר בילה את הלילה עם בתו, הילה. אך בעוד שאורי המסנוור בטוח כי מצא את אהבת חייו, עבור הילה מדובר רק בבדיקת מערכות ראשונית, כך שהיא ממהרת להסתלק מהבית לפנות בוקר ומטילה על אביה את המשימה להיפרד מאורי בשמה. האב הנבוך מתקשה להתמודד עם הסיטואציה, אך לבסוף, בלית ברירה, הוא נאלץ להטיח באורי את האמת ולהעביר אותו שיעור ב'התרסקות', שכן מעתה והלאה הוא צריך להבין שיכול להיות רק יותר גרוע. במקביל, גם הילה בעצמה מקבלת שיעור באחריות ומבינה שבהמשך לא תהיה לה ברירה אלא להתמודד עם סיטואציות כאלה בעצמה, על אף חוסר הנעימות הנלווית לכך.

הדיאלוגים היפים והמשכנעים בין הדמויות המשולבים בהומור, הניואנסים הלשוניים היפים והמשחק הדינמי והמגוון של השחקנים, משתלבים היטב יחד ומבליטים את הרבדים השונים הטמונים במחזה, הנע בין רגעי כאב נוגעים ללב המוכרים לכל מתבגר, להומור שנון ורב קסם.

הויתור

מאת: נעם פלג, בימוי: אלה ניקולייאבסקי

שחקנים: אוהד שחר, רפאל עבאס, הדר ברוך

ביום בו השרב הגיע

ומגיל ההתבגרות ההפכפך נדלג כמה שנים טובות קדימה לעבר עולם הדייטינג וההיכרויות הדינמי של ימינו, על כל שיגיונותיו והבדידות הרבה הנלווית אליו. בייחוד כיום, כאשר רוב רובן של ההיכרויות נבנות על בסיס וירטואלי, לפחות בתחילה. וכאן טמונה הבעיה. שכן, מצד אחד הנגישות הטכנולוגית מאפשרת לנו להיתקל ביותר ויותר אנשים בזמן נתון ולפצוח איתם בצ'אט מהיר. עם זאת, הממד הווירטואלי מביא אתו חוסר ודאות מצד אחד ועודף ציפיות מצד שני, שכן הרבה יותר קל להינשא על כנפי הדמיון ולצלול אל תוך פנטזיות חסרות ביסוס מאשר לנהל מערכת יחסית פרונטלית וישירה מלכתחילה. מה גם שפעמים רבות, כגודל הציפיה כך גודל האכזבה.

המחזה ביום בו השרב הגיע מאת ובביצועה של שיר אברמוב ובבימויו של ניר שטראוס, עוסק בהתחבטויות ובלבטים הרבים המלווים שחקנית שמקבלת הודעה ממייקל ג'ורדן באמצע הצגת היחיד שלה הנקראת- 'ביום בו השרב הגיע'. מכאן והלאה המחזה מקבל ממד אינטראקטיבי ונוצר מעין מצב של הצגה בתוך הצגה, כאשר השחקנית הנרגשת זונחת לרגע את המונודרמה שלה ומתחבטת יחד עם הקהל- האם לענות לו? כיצד לנסח את ההודעה ועוד באנגלית? ותוהה בינה לבין עצמה כיצד הקשר הזה עשוי להתפתח. בין לבין מתעוררים בקרבה אותם פחדים טורדניים המאיימים לקטוע את הקשר עוד בטרם התחיל- האם הזוגיות העתידית תפגע לה בקריירה? האם האמונות שלה צפויות להתערער? שלא לדבר על הפחד מפני גוסטינג (תופעה ידועה בטינדר) והחשש מפני פרידה עתידית.

אברמוב, המצוידת בכריזמה וביכולת אינטראקטיבית גבוהה במיוחד, נכנסה היטב לדמות השחקנית הנרגשת והמתחבטת ומצליחה לייצר דיאלוג פנימי ומעמיק הנוגע לתחושות שמלוות רבים מאתנו בין אם מדובר בחשש מפני שינויים הרי גורל, חוסר שליטה או איבוד הזהות העצמית.

ביום בו השרב הגיע

מאת שיר אברמוב, בימוי – ניר שטראוס

משחק: שיר אברמוב

עולם דיגיטלי בלאט

ובזאת לא מסתיים העיסוק בנישה הדיגיטלית. באופן מפתיע או לא, מסתבר שגם העולם הטכנולוגי של ימינו, חיוני ומקל ככל שיהיה, מכיל לא מעט מגרעות. תחשבו כמה סיסמאות עלינו לזכור? כמה אפליקציות משמשות אותנו ביום יום? וכמה פשוט לעורר פרובוקציות ואסונות רשת בטעות באמצעות מייל שנשלח לנמען הלא נכון?

ומה יעשה שודד שנופל על לקוח בעייתי שלא זוכר שום סיסמא, אפילו לא את קוד האשראי שלו? יחייג למוקד של הבנק לצורך שחזור הקוד. ומי תענה לו שם אם לא אהובתו לשעבר של השודד שהקשר שלהם נקטע באחת בעקבות אותה נגישות דיגיטלית הנושאת בחובה לא מעט צדדים הרסניים במיוחד.

המחזה 'עולם דיגיטלי בלאט' הוא ההוכחה לכך שגם בזמן קצר ניתן לייצר רצף התרחשויות דינמי וגדוש בגילויים, כאשר את תפקיד היועץ הזוגי תופס בלית ברירה לא אחר מאשר הבחור הנשדד. כמו כן, מדובר במחזה אקטואלי ורגיש שממחיש לכולנו שגם בעידן הדיגיטלי, לאהבה עדיין יש חוקים משלה. הרי גם אם הרשת מציפה אותנו באין ספור אפליקציות ותכנים נגישים הממלאים את חיינו בלא מעט עניין והומור, אהבה עדיין נמדדת בערכים אנושיים, בין אם מדובר במוסר, נאמנות או משיכה.

הדיאלוגים המשעשעים והיצירתיים המובאים לאורך המחזה, בתוספת המשחק הדינמי והמגוון של כל חברי הקאסט, מייצרים דרמה קומית הנוגעת בלב הקהל וממחישה את הפערים שבין העולם הדיגיטלי הנגיש לבין המציאות הפרונטלית היום יומית, שמאלצת אותנו לעתים להתמודד עם סיטואציות ומצבים שלא בהכרח ניתן לפתור באמצעות שחזור קוד ולחיצת כפתור אחת פשוטה.

עולם דיגיטלי בלאט

מאת דורון רכליס, במאי: שלומי אדרי.

שחקנים: אביעד בנטוב, אלון לוי, מאיה בכובסקי.

במקביל להצגות שנערכו ברצף באולם צוותא 1, התקיימה הצגה נוספת במשרד המנכ"ל למספר מצומצם של צופים, כמיטב המסורת של הפסטיבל. המחזה 'שיחה עם המנהל' מביא בפני הקהל סיטואציה מעניינת במיוחד-  אשר מירה טבקוף מגיעה לשיחה אצל מנהל בית הספר של בנה שמתברר כאהוב נעוריה, בשעה שהוא לא בדיוק הבחין בקיומה.

שיחה עם המנהל

מאת אפרת ארנון ובבימויה

שחקנים: רמי ברוך, לירית בלבן, רינה פדואה, איתמר קיגלר

מעבר להצגות שהתקיימו בפסטיבל, חשוב גם לציין את המעברונים הקומיים המוקלטים שקישרו בין הצגה להצגה והזכירו לכולנו שרק לפני כמה חודשים כולנו השתמשנו בטרמינולוגיה מוזרה שכוללת מילים 'ארכאיות' כמו- בידוד וזום.

לסיכום- אמנם מדובר בהצגות קצרות, אך ניכר כי הקהל ברובו נשאר עם טעם של עוד, כך שלא אתפלא אם חלק מההצגות יורחבו בהמשך ויזכו לגרסה תיאטרלית מלאה שתאפשר להתעמק ולהרחיב את האלמנטים והסוגיות העומדים במרכזו של כל מחזה.  

פסטיבל תיאטרון קצר #22, צוותא

מנהלים אומנותיים:גור קורן וארז דריגס

וועדה אמנותית: תמר קינן ועמית לוי

עיצוב תפאורה: מאיה בבילה

עיצוב תלבושות: רוני שימרון

עיצוב תאורה: מתן פרמינגר

מנהל אולם: נדב פורטיאנסקי

אהבתם את הפוסט? אשמח לשיתופים במגוון צבעים :)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest

כתיבת תגובה

אסנת יששכרוף

אסנת יששכרוף

היי, אני אסנת. ירושלמית במקור, חובבת מוסיקה, מילים וחתולים, בהתאמה. בשנים האחרונות אני עוסקת בעיקר בכתיבה ועריכת תוכן בנישות שונות ומגוונות ובתחום היח"צ. את הבלוג 'קשר התוכן' הקמתי במטרה להאיר את תחום התוכן מזווית קצת אחרת. מעבר למדריכים וטיפים בתחום, ב'קשר התוכן' תוכלו לדלג בין תחומי תוכן שונים ולעמוד על הקשר בין עולם התוכן לתחומים מגוונים כמו- אמנות, ספרות, מוסיקה ועוד. מוזמנים להצטרף אלי ולנסות למצוא את הקשר :)

כל הקטגוריות

קשרים נוספים...