במהלך חיינו אנו מבצעים החלטות שונות ומשונות. חלקן שרירותיות לחלוטין וחלקן מתבצעות בכובד ראש. אך לעתים, בשטף החיים, אנחנו מרשים לעצמנו לעצור לרגע ולשאול: מה היה קורה אם…
המחשבה שהגורל שלנו עשוי להתפצל לשניים מעוררת בנו תהיות רבות, לטוב ולרע. לעתים אנו נושמים לרווחה שפספסנו את הרכבת וכתוצאה מכך התוודענו לעולם שכולו טוב, אך פעמים רבות, כשההחלטה שקיבלנו מתבררת כשגויה בדיעבד, מתלווה לכך תחושת החמצה קשה. ואכן, מוטיב ה'דלתות המסתובבות' מלווה אותנו לא פעם, בעיקר כשמדובר בהחלטות משמעותיות והרות גורל כמו בחירה בבן זוג או קריירה.
המחזה 'נראה אותך' מאת נמרוד עמית ובבימויה של עירית פרנק, המוצג בימים אלה בתיאטרון הסמטה ביפו, עושה שימוש מעניין במוטיב 'הדלתות המסתובבות'. אלא שבמקרה הזה, (בניגוד לסרט המיתולוגי בכיכובה של גווינית' פאלטרו) המחזאי בוחר להציג מלכתחילה את הבחירה המתבקשת מבחינתו, כאשר הדמויות השונות המובילות את העלילה מתחבטות ביניהן לאורך ההצגה, במטרה להצדיק את הבחירה הסופית.
דלת מסתובבת לכיוון אחד
במרכז העלילה ניצבים גל (שרון לנגר) ויואב (גל בן ארצי), אגרונום ואמנית בתחילת שנות השלושים לחייהם, היוצאים לדייט טיפוסי לכאורה בפאב תל אביבי מצוי. אך בניגוד לציפייה שמתעוררת בתחילה, המפגש בין השניים לא נסוב כלל סביב סצנת הדייטים התל אביבית הביזארית על כל שגיונותיה, למעט אנקדוטה קצרה. וטוב שכך.
כמו כן, נחסכת מהצופים סצנת היכרות מייגעת השוטחת את קורות חייהם של הבחור והבחורה, שכן כבר בתחילת המפגש מתגלה קונפליקט די משמעותי שעלול היה לחרוץ את גורלו של אותו "דייט טיפוסי" באחת. מסתבר שזמן קצר לפני המפגש ביניהם, גל התבשרה שהיא התקבלה ללימודי תואר שני באוקספורד. יואב המבולבל מודה לה בנימוס על שבזבזה את זמנו ומתכוון ללכת מהמקום. אך גל מרגישה חוסר נעימות ומזמינה אותו לדרינק על חשבונה בתור פיצוי.
בניגוד לדייטים רבים המלווים לא פעם במבוכה או בשאלות בנאליות להחריד, בין השניים מתפתח שיח טבעי ואינטואיטיבי. אך ככל שהכימיה ביניהם מתהדקת, כך הולך ומתעצם הקונפליקט סביב נסיעתה הצפויה של גל לאוקספורד. מכאן והלאה, הווה ועתיד נפגשים- הסצנה הנוכחית בבר מתחלפת לפרקים בהצצה לעתיד השניים בתור זוג זקנים (עירית פרנק ואבי חדש), כאשר בבסיס כל סצנה ניצב דיון מהותי הנוגע בבחירה בין קריירה לאהבה והאם בכלל ניתן למזג ביניהם?
אם נתבסס לרגע על מוטיב 'הדלתות המסתובבות', הרי שהיינו מצפים שגורל הזוג יתפצל לשתי אפשרויות: מה יקרה אם גל תוותר על הנסיעה ותבחר באהבה? ומה יעלה בגורל השניים אם הפן המקצועי יכריע וגל תבחר להתמקד בקריירה?
אך במקרה הנוכחי, לא ניצבות בפנינו שתי דלתות, אלא דלת מסתובבת אחת עליה מונח שלט עם הכיתוב-'אהבה'. אך האהבה החד פעמית והעוצמתית שניצתת בין בני הזוג בשנות השלושים לחייהם, היא לא אותה אהבה השוררת ביניהם כמה עשרות שנים קדימה. ועדיין, האם הבחירה הזאת אכן הצדיקה את עצמה?
אהבה, אינסטלציה ומה שביניהם
בסצנה המתרחשת בסלון ביתם של הזוג המבוגר, ניכר כי השניים מצויים בנקודת משבר. יואב יצא לפנסיה זה מכבר ואילו גל מנסה להחיות לעת זקנה את הקריירה האמנותית שלה, אותה זנחה ברגע שהעדיפה להישאר עם יואב ולוותר על הנסיעה לאוקספורד. ניסיון שמתקבל בלגלוג מה מצד יואב. עם זאת, ביקורו של האינסטלטור יוחאי (אביב זמר) שבא לתקן נזילה בביתם, מדרבן את גל להמשיך ולהוכיח ליואב את כשרונה האמנותי והיא מתערבת איתו שתצליח לשכנע את האינסטלטור הצעיר לקנות ציור שלה בעלות תיקון הנזילה. התערבות זו מובילה את ציר העלילה, כאשר גל דובקת במשימתה ואילו יואב מצדו תוהה מה בין אינסטלציה לקוביזם.
מנקודה זו והלאה חלה ערבוביה בין ההווה לעתיד, כאשר הדמויות הצעירות נחלצות לעזרתן של הדמויות המבוגרות ומשתלבות גם הן בסלון הביתי של הזוג המבוגר, במטרה להוכיח שהאהבה אכן אמורה לנצח. בדרך הן נאלצות להתמודד עם לא מעט מכשולים וקשיים הכרוכים בחיי הזוגיות, בניסיון למזג בין אהבה, מיצוי עצמי וקריירה, כאשר התשובה הסופית מגולמת בסופו של דבר בתמונה אותה בחר האינסטלטור לרכוש מגל. תמונה סימבולית במיוחד ממנה הכל התחיל…
להרגיש את הקהל בגובה העיניים
המחזה 'נראה אותך' לא מתיימר לבצע גלוריפיקציה למושג אהבה. הוא מציג באופן יצירתי ומעורר מחשבה את המורכבות הכרוכה בזוגיות מפרה המעניקה ביטוי שווה לרצונות של שני הצדדים, הן בפן המקצועי והן בפן הרגשי. הקפיצות המרובות בין ההווה לעתיד והמפגש בין הדמויות בצעירותן ובבגרותן, מייצרים דינמיקה סוחפת המרתקת את הקהל. כמו כן, הדיאלוגים הכנים והישירים והמשחק הנפלא והאותנטי של השחקנים הלוקחים חלק בהצגה, מחדדים ומעמיקים את הלבטים עמם מתמודדים בני הזוג בהווה ובעתיד.
מעבר לכך, חשוב להתייחס לבימוי המעניין ולאופן בו מוצגת ההצגה. בניגוד להצגות רבות המוצגות על במה מוגבהת, העלילה ברובה מתרחשת בקרב הקהל, בגובה העיניים, כאשר השולחן בו יושב הזוג הצעיר ניצב בסמוך לשאר השולחנות בהם יושב הקהל והבר עצמו מתמזג בתוך התפאורה. ההעמדה הייחודית והמיזוג של התפאורה בקרב הקהל מייצרים תחושת אותנטיות ומאפשרים לקהל להתבונן בנעשה בגובה העיניים ולהרגיש חלק מהעלילה.
"נראה אותך", תיאטרון הסמטה מזל דגים 8 (סמטת הגלריות) יפו העתיקה
מחזאי: נמרוד עמית
במאית: עירית פרנק
מוסיקה: נדב רובינשטיין
שחקנים: אבי חדש– יואב הזקן, אביב זמר– ברמן ואינסטלטור, גל בן ארצי– יואב הצעיר, עירית פרנק– גל הזקנה, שרון לנגר– גל הצעירה.