איך חשיבה אסוציאטיבית יכולה לסייע בתהליך הכתיבה

חשיבה אסוציאטיבית חלק 2 – איך למצוא רעיונות לכתיבה?

לאחר שבמאמר הקודם התמקדתי בחשיבה אסוציאטיבית ובקשר שלה ליצירתיות, במאמר הנוכחי אסביר כיצד חשיבה אסוציאטיבית עשויה לסייע  לנו למצוא רעיונות לכתיבה וארחיב מעט לגבי מספר טכניקות אסוציאציה שיכולות לסייע לנו בכך.

חשיבה אסוציאטיבית חיונית לתחומי יצירה רבים, בין אם מדובר באמנות, תיאטרון או מוסיקה, שכן היא מסייעת לנו לייצר רעיונות חדשים ולחבר בין נושאים שונים באופן חדשני ושונה. תחום יצירתי נוסף המחייב לא פעם שימוש באסוציאציות הוא עולם הכתיבה והתוכן. למעשה, אם נחשוב על כך, הרי שהכתיבה משמשת אותנו פעמים רבות על מנת לבסס חשיבה אסוציאטיבית ולארגן את הרעיונות המתבשלים במוחנו, בין אם באמצעות כתיבת רצף, סיעור מוחות, מפות מח או על ידי יצירת רשימות מכולת כאלה ואחרות.

כתיבה קשה שפה

כתיבה היא משימה קשה המצריכה שילוב של מיומנויות רבות- יכולת תחבירית גבוהה, אוצר מילים רחב, קוהרנטיות, יכולת מחקר ועוד ועוד. אך מעל הכל היא מצריכה יצירתיות ומקוריות. כן, כן, גם כאשר מדובר במאמר קידום שעוסק בשרברבות. הרי הרשת מוצפת בכל כך הרבה תכנים המהווים מעין שיבוט אחד של השני, כך שכותבים רבים מתקשים למצוא נושאים מקוריים לכתיבה ולעתים אף לוקים במחסום כתיבה שמקשה עליהם לייצר תכנים חדשים ומקוריים. לפעמים הקושי נעוץ ברמת הרעיון עצמו ולעתים הוא בא לידי ביטוי בקושי לפתח נושא מסוים ולתקוף אותו מנקודות מבט שונות.

וכאן באה לידי ביטוי החשיבות של חשיבה אסוציאטיבית לצורך כתיבה, בין אם מדובר בכתיבת תוכן, קופירייטינג או כתיבת פרוזה. חשיבה אסוציאטיבית עשויה לסייע לנו לגבש רעיונות חדשים לכתיבה ,לפתח נושאים מסוימים, למצוא תתי נושאים הקשורים לרעיון המרכזי של היצירה ולייצר מערכת דימויים רחבה יותר.

עם זאת, חשוב לזכור שכתיבה וחשיבה אסוציאטיבית מקיימות ביניהן קשר הפוך, שכן חשיבה אסוציאטיבית תחומה במעמקי התת מודע ולא תלויה במבנה או סדר מסוים, בעוד שכתיבה היא למעשה הדרך שלנו לארגן מחשבות ונושאים מסוימים באופן קוהרנטי ומובנה. לכן, חשוב מאוד לבצע שימוש מושכל בחשיבה אסוציאטיבית ולא ליישם אותה במבנה הטקסט עצמו אלא רק ברמה הרעיונית, על מנת להבליט ולמקד את  המסר המרכזי המובא בטקסט. אחרי הכל, אנחנו לא רוצים שהטקסט המוגמר שלנו יראה כמו רשימת מכולת.

לפניכם מספר טכניקות אסוציאציה שונות שיכולות לסייע בתהליך הכתיבה, בין אם על ידי מציאת רעיונות חדשים לפוסט, פיתוח נושא מסוים או על ידי הרחבת רשת הדימויים שלנו.

דפי בוקר

איך דפי בוקר יכולים לתת לנו רעיונות לכתיבה

אלו מכם שקראו את 'דרך האומן' של ג'וליה קמרון ודאי יודעים על מה אני מדברת. המושג הזה אמנם  נטבע על ידי דורותיאה ברנד בספרה 'מכונת הכתיבה' שנים רבות לפני שספרה של קמרון יצא לאור, אך הוא הפך להיות מזוהה בעיקר עם קמרון ועם הקהילה שבנתה סביבה לאורך השנים.

טכניקת דפי הבוקר מתבססת על אלמנט הבראשיתיות, התת מודע. באמצעות התחברות לתת מודע, אנו נותנים דרור למחשבות שלנו וכותבים כל מה שעולה בדעתנו באותו רגע באופן אסוציאטיבי, ללא סינון, צנזורה ועריכה. בדרך זו אנחנו משחררים לאוויר העולם הבזקי רעיונות שהיו חבויים בנו לאורך זמן, שחלקם אף יכולים לשמש אותנו בהמשך לצורך יצירת טקסט כזה או אחר.

מאחר שמדובר בטכניקה המשמשת מעין פריקת עול, היא משחררת אותנו מהצורך ליפות ולשדרג את הטקסט, כך שהמהות שלה היא רעיונית בלבד. מה גם שאת דפי הבוקר מומלץ לרוב לקרוא זמן רב לאחר שנכתבו, אם בכלל, כדי להימנע משיפוטיות ועריכה מחדש. עם זאת, בעידן בו אנו חשופים להסחות דעת וגירויים חיצוניים רבים שעלולים למנוע מאתנו להתחבר ליצר הכתיבה שלנו, דפי הבוקר מאפשרים לנו להתאמן ולחדד את יכולת הכתיבה שלנו באופן משוחרר וחף מכל ביקורת עצמית.

רבים מכם ודאי תוהים מאין צץ השם- 'דפי בוקר' ומה ההבדל בין טכניקה זו לכתיבת רצף. ובכן, מסתבר שיש משמעות לא מועטה לזמן ביום בו אנו בוחרים להקדיש לכתיבת רצף. בשעות הבוקר, כשאנחנו עדיין מטושטשים משינה ואפופים בקורי שינה, רמות השיפוטיות והצנזורה שלנו עדיין כבויות במידה מסוימת, כך שהחיבור שלנו לתת מודע חזק מתמיד. מצב זה מאפשר לנו לכתוב באופן חופשי ללא צורך למחוק ולערוך את הטקסט שוב ושוב.


לא להימנע מהסחות דעת ולא לפחד מהזמן שחולף

היתרונות של הסחות דעת לצורך קבלת רעיונות לכתיבה

ברור לי שהעצה הזאת נשמעת קצת מוזרה, מאחר שכתיבה היא פעולה שמצריכה ריכוז ומיקוד. עם זאת, מוזה ( בהנחה שאכן יש חיה כזאת) לא תמיד ניתנת לתזמון ולעתים אנו מוצאים את עצמנו ישובים שעות מול מסמך וורד ריק, ללא יכולת לשרבט ולו משפט אחד פשוט, שלא לדבר על משפטים מורכבים או משפטי איחוי. מצבים אלו רק מעצימים את תחושת התסכול שלנו וגורמים לנו לבזבז זמן רב בחוסר מעש. ואם יש מילה שעלולה לעורר תרעומת בקרב כותבים ויוצרי תוכן היא- פאסיביות. חוסר היכולת לייצר רעיונות ותכנים חדשים.

אך שימו לב לתופעה מסוימת- כאשר אנו נדרשים לבצע משימה מסוימת ומתקשים לבצע אותה, לרוב אנו נוטים להתפתות לגירויים חיצוניים או למחשבות אחרות שצצות בתוכנו ולהתמקד בהם. אמנם רבים יגידו שיש להימנע מכך ולקחת הפסקה קלה על מנת לאגור כוחות ולהמשיך את המשימה בכוחות מחודשים. אך מניסיון, לעתים דווקא הירתמות למשימה אחרת, סתמית או טיפשית ככל שתהיה כמו שיטוט חסר מטרה ברחוב, קיפול כביסה או מיון של ניירת, עשויה לסייע לנו לגבש רעיונות חדשים לצורך כתיבה.

כפי שכבר כתבתי במאמר הקודם, יצירתיות נוצרת פעמים רבות בעקבות היכולת שלנו להתכנס פנימה ולהיות קשובים לתת מודע שלנו. כאשר אנו מתפנים לרגע ממטלת הכתיבה הסבוכה ומתמקדים בפעילות שלא מצריכה מאתנו חשיבה מאומצת וסיזיפית, אנו מאפשרים לעצמנו להתחבר לתת מודע שלנו וללקט משם אין ספור רעיונות שיוכלו לשמש אותנו לצורך כתיבה. כמו כן, עצם העיסוק בפעולה אחרת עשוי לגרות את עולם המושגים שלנו ולאפשר לנו לייצר רצף אסוציאטיבי חדש שעשוי לעורר בנו רעיונות חדשים. ותתפלאו עד כמה פעולות שבלוניות כמו קיפול כביסה או שטיפת כלים עשויות לתרום לנו מבחינה רעיונית.


סיעור מילים

סערת מילים כדרך לקבל יותר רעיונות לכתיבה

סיעור מילים הוא מעין תרגיל אסוציאציות מילולי תלוי הקשר. טכניקה זו תשמש אותנו לרוב על מנת  לפתח נושא קיים ולמצוא תתי נושאים שיתמכו בו לצורך חלוקה לפסקאות ולכותרות משנה. השיטה הזאת מזכירה למעשה שמש אסוציאציות אך ניתן להשתמש בה גם באופן ליניארי.

האופציה הראשונה היא לכתוב על דף כל מילה שעולה בראשנו ומתקשרת לנושא המרכזי של המאמר, כלומר- לייצר מעין שמש אסוציאציות, ולאחר מכן לסדר את המילים באופן מובנה על פי האופן שבו הן קשורות זו לזו. אופציה נוספת היא לייצר מלכתחילה ליניאריות בין המילים השונות, כך שכל מילה שאנחנו מעלים מתקשרת לקודמתה ולא רק לנושא המרכזי של המאמר. בדרך זו אנחנו מייצרים תרשים לוגי וליניארי שיסייע לנו לקשר בצורה מהירה ויעילה יותר בין חלקי המאמר השונים.


משחקי אסוציאציה ויזואליים

משחקי אסוציאיציה ויזואליים

אסוציאציות ויזואליות משמשות לרוב אנשי קריאייטיב או קופירייטרים, אך הן עשויות לשמש גם כותבי תוכן או כותבים אחרים המתמקדים בכתיבה עלילתית. השימוש באסוציאציות ויזואליות מזכיר במידה מסוימת שימוש בסערת מילים, אלא שבמקום מילים אנו מסתייעים בתמונות קיימות. טכניקה זו שימושית בעיקר כאשר מאגר הרעיונות שלנו ריק לחלוטין ויש צורך בגירוי ויזואלי כלשהו על מנת לדלות רעיונות שונים לכתיבה.

שיטה זו מזכירה במידה מסוימת את מבחן רורשאך בו יש לכתוב את כל המילים והמחשבות שעולות בראשנו כאשר אנו רואים תמונה מסוימת. אלא שבמקרה הזה, האינטרפרטציה שלנו לא משמשת לצורך מבדק דיאגנוסטי אישיותי אלא מסייעת לנו לייצר רעיונות חדשים. השימוש בתמונות ולא במילים עשוי לסייע לנו לייצר רעיונות רבים יותר, מהסיבה שהמח שלנו מגיב יותר מהר לגירויים ויזואליים, בעוד שעיבוד של טקסט כזה או אחר מצריך מאתנו מאמץ קוגניטיבי גדול יותר.

עכשיו ודאי תשאלו את עצמכם מה הכוונה לשימוש בתמונות? באילו תמונות יש להשתמש? ובכן, יש כמה אפשרויות. ניתן לפתוח תיקייה במחשב ולרכז בה תמונות שאספנו ברשת לצורך השראה. במידה ואתם רשומים ל- pinterest, ניתן ליצור לוח מיוחד ולנעוץ בו תמונות מעוררות השראה. ניתן גם לייצר מספר לוחות ולנעוץ בהם תמונות לפי נושאים שונים. בכל מקרה, אני ממליצה בחום להירשם ל- pinterest ולעיין בתמונות השונות. ניתן למצוא שם מאגר עצום של תמונות מעוררות השראה במגוון נושאים. עם זאת, חשוב לזכור שלא מדובר בתמונות חופשיות לשימוש כך שאין לעשות בהן שימוש בבלוג או באתר, אלא אם כן אתם פונים לבעל התמונה ומקבלים על כך אישור.

אופציה נוספת ולא פחות מומלצת היא פשוט להקדיש יותר תשומת לב למראות השונים מסביבכם, גם אם מדובר במראות הבנאליים ביותר כמו יונה שמלקטת אוכל, ילד שמנשנש גלידה או המכוניות שחוצות את הרחוב. הרי כל תמונה היא חד פעמית בדרכה. הכל תלוי באינטרפרטציה האישית שלנו. כמו כן, כאשר אנו מבחינים במראה יוצא דופן רצוי לתעד זאת ולצרף את התמונה לאחת מתיקיות ההשראה שלנו, ליתר בטחון.


מפות מח טכניקה יעילה שיכולה לסייע לנו למצוא רעיונות לכתיבה

איך מפת מח יכולה לסייע למצוא רעיונות לכתיבהר

אם כבר הזכרנו שימוש באסוציאציות ויזואליות, הרי שלא ניתן להתעלם מהטכניקה הוויזואלית הותיקה ביותר לגיבוש רעיונות ותכנון פרויקטים, העונה לשם- מפת מח. לא משנה כמה פלטפורמות דיגיטליות  דומות יצוצו לאורך השנים, לשימוש במפות מח אין תחליף. מה גם שכיום קיימות פלטפורמות דיגיטליות רבות המשמשות לצורך סיעור מוחות ובניית מפות מח שעושות שימוש בכלים וויזואליים רבים שמייעלים את התהליך באופן ניכר.

מפות מח משמשות למגוון צרכים בין אם מדובר בבניית תכנית עסקית, מטלות חינוכיות, או יצירת רעיונות. כמו כן, כלי זה נמצא יעיל מאוד גם בבניית שלד עבור מטלות כתיבה שונות, בין אם מדובר בסיפורים, מאמרים או כתיבה עיתונאית.  למעשה, מפות מח מהוות מעין תרגום ויזואלי של 'סיעור מילים' ומיועדות לאנשים שמגיבים טוב יותר לגירויים חזותיים ומתקשים להתמודד עם רשימות טקסטואליות מפורטות.

מפת מח היא למעשה עץ רעיונות המכיל ענפים ותת ענפים שונים. במרכז הדף או הקובץ כותבים את הנושא המרכזי ולאחר מכן מפתחים אותו באמצעות הוספה של תתי נושאים ונקודות המתחברים ביניהם באמצעות קוים. כמובן שניתן לייצר מפת מח בצורה ידנית באמצעות עפרון ונייר, אך שימוש בכלים דיגיטליים כמו visio של מייקרוסופט, mindmeister או connected mind (תוסף לדפדפן כרום), יאפשרו לכם להשתמש בכלים דיגיטליים שונים כמו תמונות, קבצים וקולות, במטרה לייצר מפה אפקטיבית ויעילה יותר. כפי שכבר הזכרתי קודם לכן, שימוש באמצעים ויזואליים מוחשיים ומגוונים, עשוי לגרות את הדמיון שלנו ולייצר רשת אסוציאטיבית רחבה יותר. מה גם שפלטפורמה דיגיטלית מאפשרת לנו לערוך שינויים בקלות ולשנות את סדר הענפים על  פי ראות עינינו בהתאם לאסוציאציות השונות העולות בראשנו.

כך לדוגמא, נניח שאנחנו מעוניינים לכתוב מאמר העוסק בקשר בין כתיבה למוסיקה. נסמן את הנושא המקורי במרכז וממנו נמתח קוים לעבר תתי נושאים שמתחברים לנושא המרכזי כמו- הקשר המבני  בין מוסיקה לכתיבה והקשר הביולוגי בין שני התחומים הללו. לאחר מכן נרצה לפתח את את תתי הנושאים שבחרנו ולתת לכך דוגמאות קונקרטיות כמו- סגנונות מוסיקליים שיכולים לשמש אותנו בכתיבת תוכן וכך הלאה. ברור שהנושאים שציינתי כרגע כבר עברו את שלב האסוציאציות ולמעשה מדובר בשני מאמרים שכבר נכתבו ופורסמו, אך ניתן להבין מכך איך ניתן לבנות שלד למאמר בעל נושא כללי שניתן להתייחס אליו מנקודות מבט שונות.

בעוד שרשימות טקסטואליות לרוב מכילות מלל רב יותר, במפות מח יש להשתמש במילים בודדות או במשפטים קצרים, על מנת לשמור על נראות ברורה ועל הרצף ההיררכי של הנושאים השונים. דרך נוספת להבליט את החשיבות ואת הסדר ההיררכי של הענפים השונים היא באמצעות שימוש בצבעים קבועים, כאשר כל צבע מסמן נקודה או נושא מסוים.  ניתן גם להשתמש בתמונות על מנת לחדד את המשמעות של כל נושא, שכן כפי שכבר הזכרתי מקודם, השימוש בתמונות עשוי להקל עלינו לעבד את המידע ולקבע אותו טוב יותר בזיכרון, זאת בניגוד לטקסטים ארוכים ומפורטים.

עם זאת, חשוב להביא בחשבון שמפת מח לא נוצרת בין רגע, גם אם היכולת האינטואיטיבית שלנו לשלוף מילים והקשרים נמצאת בשיאה. התהליך עצמו כולל לא מעט מחיקות, שינויים וסינון, עד לקבלת התוצאה הסופית והרצויה. עם זאת, לעתים השימוש בכלים וויזואליים כמו מפות מח עשוי לעורר בנו  הרבה יותר עניין והנאה מאשר כתיבה של רעיונות בצורה של רשימות מכולת או תווי מתאר.


חיפוש מידע באופן חופשי

לחפש מידע

לעתים קרובות יש לנו נושא לכתיבה, אך אנו מתקשים לפתח אותו ולמצוא נקודות ותתי נושאים רלוונטיים בהם ניתן להתמקד. פעמים רבות טכניקת 'סיעור מילים' עשויה לסייע לנו במציאת מילים או תתי נושאים קשורים, אך לעתים, לא משנה כמה נתאמץ, היכולת האסוציאטיבית שלנו מסרבת לשתף פעולה ומותירה אותנו עם חומר הגלם בלבד. במקרה כזה טכנולוגיית ההיפרטקסט עליה הרחבתי במאמר הקודם עשויה לבוא לעזרתנו באמצעות חיפוש פשוט של הנושא בגוגל. בדרך זו נוכל למצוא מידע נוסף על אותו נושא ולהתגלגל הלאה לנישות שונות ולא צפויות באמצעות קישורים מגוונים בהם ניתקל לאורך תהליך החיפוש.

עם זאת, לעתים מדובר בתהליך מתסכל, שכן ישנם לא מעט נושאים שקשה למצוא עליהם מידע ולפתח אותם באופן אסוציאטיבי. במקרה כזה לרוב נעבור לחיפוש באנגלית, שכן עם כל הכבוד לשפה העברית ולערכי הידע הרבים שהיא מכילה, חיפוש באנגלית תמיד יניב הרבה יותר תוצאות רלוונטיות, בכל נושא שהוא. כמו כן, לעתים חיפוש מידע עבור נושא מסוים עשוי להוביל אותנו לנושאים מעניינים ורלוונטיים יותר. לכן, תהליך החיפוש צריך להיות נקי מכל שיפוט, במטרה להתגלגל לכיוונים חדשים ומרעננים שיאפשרו לנו להוציא את המיטב מאותו נושא ואף להתוודע בדרך לנושאים חדשים ומרתקים.


לשאול שאלות – דרך טובה לגבש רעיונות לכתיבה

לשאול שאלות

לא פעם אנו עושים שימוש בשאלות לאורך הטקסט על מנת לייצר סקרנות וקשב מצד הקוראים. כך גם תהליך בניית השלד של המאמר מורכב לרוב משאלות שאנחנו שואלים את עצמנו לגבי נושא המאמר. לעתים גם הנושא הראשי שבחרנו עלה בראשנו כתוצאה משאלה מסוימת שהטרידה אותנו, וחיפוש אחר התשובה הוביל לבחירה באותו נושא באופן אסוציאטיבי.

מתווה תוכן שמבוסס על שאלות ותשובות עשוי לסייע לנו לגבש רעיונות נוספים ולהקיש לגבי נקודות מסוימות שניתן לשלב במאמר. באמצעות יצירת רשימה של שאלות ומענה עליהם, ניתן פעמים רבות להעלות באופן אסוציאטיבי שאלות נוספות קשורות ובכך לבסס רשת חדשה של הקשרים שעשויים בסופו של דבר להתגבש לכדי נקודות ותתי נושאים שניתן  שלב במאמר.

כמו כן, כאשר אנו מתקשים למצוא תשובות לשאלות או שגוגל לא מספק לנו את הסחורה, ניתן גם להיעזר בחוכמת ההמונים באמצעות פלטפורמות כמו- Quora  המיועדת לצורך שאלות ותשובות הנכתבות על ידי הגולשים עצמם. שכן, לעתים תשובה או שאלה מסוימת של אחד הגולשים עשויה לעורר את הסקרנות שלנו לגבי נושא מסוים עליו אנו מעוניינים לכתוב.

לסיכום, חשיבה אסוציאטיבית אמנם לא תמיד מתקבלת באהדה, אך יש לה חשיבות רבה כאשר מדובר ביצירתיות ובכתיבת תוכן. אם אתם מכירים טכניקה נוספת  שמסתייעת באסוציאציות  לצורך יצירת תוכן אשמח לשמוע על כך בתגובות. שאו ברכה!!!

אהבתם את הפוסט? אשמח לשיתופים במגוון צבעים :)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest

כתיבת תגובה

אסנת יששכרוף

אסנת יששכרוף

היי, אני אסנת. ירושלמית במקור, חובבת מוסיקה, מילים וחתולים, בהתאמה. בשנים האחרונות אני עוסקת בעיקר בכתיבה ועריכת תוכן בנישות שונות ומגוונות ובתחום היח"צ. את הבלוג 'קשר התוכן' הקמתי במטרה להאיר את תחום התוכן מזווית קצת אחרת. מעבר למדריכים וטיפים בתחום, ב'קשר התוכן' תוכלו לדלג בין תחומי תוכן שונים ולעמוד על הקשר בין עולם התוכן לתחומים מגוונים כמו- אמנות, ספרות, מוסיקה ועוד. מוזמנים להצטרף אלי ולנסות למצוא את הקשר :)

כל הקטגוריות

קשרים נוספים...