שימפנזה מדגימה חשיבה אסוציאטיבית

חשיבה אסוציאטיבית ויצירתיות חלק 1 / קישורים קשרים והקשרים

בדף הבית של הבלוג ציינתי בין השאר את החיבה שלי לאסוציאציות. אך אם תציצו לרגע בכתוב, ודאי תשימו לב שהגדרתי את הנטייה האסוציאטיבית שלי כ-'לקות'. כמובן שהמשפט הזה נכתב בנימה היתולית, אבל יש תחושה שהסביבה בה אנו חיים מגלה יחס מאוד אמביוולנטי כלפי אסוציאטיביות. לעתים הנטייה הזאת מתקבלת בברכה, בין אם מדובר ביצירה אמנותית מופשטת, בעשייה בתחום הפרסום או ביצירה ספרותית. אך פעמים רבות, חשיבה אסוציאטיבית מסתעפת מדי מעוררת בנו אי נוחות, תחושת מבוכה, יציאה חדה מדי מאזור הנוחות הליניארי. מעבר לכך, דיבור אסוציאטיבי יתר על המידה עלול לפגום ברמת הקשב של המאזינים ולעורר בהם חוסר סבלנות. הרי כולנו זקוקים למיקוד בסופו של דבר.

משחר ילדותנו הורגלנו בחשיבה שבלונית סטריאוטיפית התחומה לשני גבולות ברורים- אסור או מותר, טוב או רע. חשיבה אסוציאטיבית מערערת פעמים רבות את הגבולות הללו ומאפשרת לנו לספק הסברים אלטרנטיביים ויצירתיים לסיטואציות מסוימות שלכאורה לא מתפרשות לשתי פנים. כך לדוגמא, כשאנחנו שומעים על אדם שביצע מעשה נורא אנחנו חורצים את גורלו בין רגע ומדביקים לו תווית שחורה, מבלי להיות מודעים לנסיבות המעשה ולמורכבות המאפיינת את אותה סיטואציה. חשיבה אסוציאטיבית מפותחת מאפשרת לנו לראות את הסיטואציה באור אחר ולחפש אחר הסיבות והגורמים שהובילו לכך.

כאשר מדובר ביצירתיות, חשיבה אסוציאטיבית מהווה יתרון עצום, לעיתים אפילו הכרח. עצם היכולת לקשר בין רעיונות ונושאים שלא בהכרח קשורים אחד לשני מבחינה לוגית או נושאית, מאפשרת לנו לייצר עולם ומלואו. ואם נחשוב על זה לרגע, הרי שפעולות רבות שאנו מבצעים בחיי היום יום מצריכות מאתנו חשיבה יצירתית כלשהי, בייחוד בכל הקשור לאינטראקציה בין אישית.

חשיבה אסוציאטיבית בראי הפסיכולוגיה

חשיבה אסצויאטיבית בראי הפסיכולוגיה

המח האנושי מכיל אופני חשיבה שונים, בין אם מדובר בחשיבה לוגית, חשיבה סלקטיבית או חשיבה אסוציאטיבית. אם נתמקד לרגע בחשיבה לוגית וחשיבה אסוציאטיבית, נראה שמדובר בשני קווי חשיבה מנוגדים. בעוד שחשיבה לוגית מתבססת על קשר ליניארי הדוק בין שלבי החשיבה שונים, ללא כל סטייה ביניהם, הרי שחשיבה אסוציאטיבית מאפשרת לנו לקשר בין קשת רחבה של מושגים, בין אם מדובר בזיכרונות, תחושות, או מראות ובכך לבצע קישור בין עולמות שונים ומגוונים שאין בהכרח קשר מושגי ביניהם.

בעוד שחשיבה לוגית מתאפיינת בקו ליניארי אחיד וצפוי, הרי שחשיבה אסוציאטיבית, המכונה לעתים חשיבה מסתעפת, מתאפיינת בפתיחות מחשבתית ולא פעם עשויה להוביל אותנו לכיוונים מפתיעים ויצירתיים במיוחד. ככל שרשת ההקשרים רחבה יותר ומתפרשת על פני עולמות תוכן שונים, כך הרעיון שמתקבל בסופו של דבר נחשב ליצירתי וחדשני יותר.

חשיבה אסוציאטיבית מוגדרת למעשה כחשיבה תת מודעת. זאת גם הסיבה שנעשה בה שימוש רב בזרמים שונים של פסיכולוגיה כמו פסיכואנליזה, גישה המשלבת חוויית טיפול המתבססת על גירויים שונים, במטרה לעורר את תת המודע של האדם. פרויד בכבודו ובעצמו היה חסיד גדול של אסוציאציות ונהג לעשות בהן שימוש באופן קבוע על מנת לסלול את הדרך לעולמו הפנימי של המטופל ולאתר את הקונפליקטים השונים המתרחשים במעמקי נפשו.


כוחו של הלינק – טכנולוגיית ההיפרטקסט ככלי לפיתוח חשיבה אסוציאטיבית

ההיפרלינק ככלי לפיתוח חשיבה אסוציאטיבית

לאורך השנים הופנו טענות רבות כלפי פיתוחים טכנולוגיים שונים שנטלו מאתנו את היכולת לחשוב באופן יצירתי ולהשתמש בזיכרון שלנו באופן מאומץ, כמו בעבר. כך לדוגמא, מנוע החיפוש של גוגל מאפשר לנו לאתר מידע בקלות תוך זמן קצר. וויקיפדיה מאפשרת לנו להגיע לערכי ידע שונים ומגוונים ללא צורך לכתת רגלינו לספריה העירונית ולעיין באין ספור אנציקלופדיות וספרים לימודיים שונים.

עם זאת, ויקיפדיה הביאה לתודעה את המושג- היפרטקסט, או בשמו היותר מוכר- היפר קישור. אמנם המושג הזה נטבע על ידי טד נלסון אי אז בשנת 1965 (כמה שנים טובות לפני שהאינטרנט פרץ לחיינו), אך אין ספק שהפלטפורמה האינטרנטית העמידה אותו במרכז הבמה, בזכות היכולת שלה לסייע לנו להתמודד באופן האופטימלי עם כמות המידע העצום המציף אותנו מכל עבר.

במקור, טכנולוגיית ההיפרטקסט יועדה בעיקר לשימוש באנציקלופדיות וספרי לימוד שונים, במטרה להפנות את המשתמשים לערכים ולמושגים שונים בהם הם נתקלים לאורך קריאת המסמך. טכנולוגיית ההיפרטקסט מקלה על מלאכת החיפוש ומאפשרת לנו להגיע מערך לערך בלחיצת כפתור. אך בד בבד, היא גם  מאפשרת לנו לפתח חשיבה אסוציאטיבית לא ליניארית על ידי קישור בין ערכי מידע שונים, זאת בניגוד לקריאה ליניארית רגילה שמגבילה אותנו לחשיבה סדרתית וצרה.

תחשבו על זה כך- הגעתם לערך בויקידפיה שעוסק בהיפרטקסט. במהלך הקריאה נתקלתם בערך על אנציקלופדיות, שהוביל אתכם לערך נוסף שעוסק ברומא העתיקה ומשם הגעתם לאימפריה הביזנטית, קפצתם לבקר את מוחמד, למדתם על מונותאיזם ולקינוח פצחתם בחקר כוכבים. כלומר, קריאה של ערך תמים בוויקיפדיה אפשרה לנו לבקר במספר עולמות תוכן שונים בו זמנית. ובדיוק על אותו עיקרון מושתתת חשיבה אסוציאטיבית. עצם היכולת לשוטט בין תחומי ידע שונים ולייצר הקשר ביניהם, מאפשרת לנו לייצר חשיבה רב ממדית מסתעפת ובכך לחדד את היכולות היצירתיות שלנו.


אז איך ניתן לפתח חשיבה אסוציאטיבית יצירתית ומה מאפיין אנשים בעלי חשיבה אסוציאטיבית רחבה?

אמנם בחלק מהמקרים חשיבה אסוציאטיבית היא סוג של נטייה, אך פעמים רבות היא מתפתחת כתוצאה מהרגלים מסוימים שאנחנו מסגלים לעצמנו ומנטיות אחרות שקיימות בנו. מעבר לכך, ניכר כי ככל שאדם צובר יותר זיכרונות וחוויות בחייו, כך רשת ההקשרים שלו רחבה יותר.

הרי חשיבה אסוציאטיבית עשויה להתבטא באמצעות מגוון רחב של אובייקטים אשר נוטים להתפתח לאורך השנים, בין אם מדובר בזיכרונות, דימויים, תגובות, או גירויים חושיים. עם זאת, לא כולנו מתהדרים בזיכרון משובח ובמערכת דימויים מפותחת. אם כך, מה מאפיין אנשים בעלי חשיבה אסוציאטיבית רחבה ואיך ניתן לפתח חשיבה יצירתית יותר? להלן מספר הסברים:

למידה אוטודידקטית

איך למידה אוטודידקטית מסייעת לפיתוח חשיבה אסוציאטיבית

השכלה רשמית אמנם מאפשרת לנו לרכוש ידע רחב יותר במגוון תחומים, אבל בכל הקשור לפיתוח חשיבה יצירתית, נראה כי פעמים רבות היא דווקא מהווה מכשול. למידה מונחית גורמת לנו להתקבע ולהתמקד בדפוסי חשיבה מסוימים לגבי אותו נושא, מה שעשוי למנוע מאתנו לפרוץ את המחסומים האסוציאטיביים שלנו.

עם זאת, כאשר אנו בוחרים ללמוד נושא מסוים בעצמנו, יש לנו את הפריבילגיה להתמקד בנישות ובאלמנטים מסוימים שמעוררים בנו יותר עניין ולפתח נקודת מבט ייחודית משלנו. עם זאת, למידה אוטודידקטית מצריכה משמעת עצמית גבוהה, סקרנות רבה, יכולת ניסוי וטעייה ובעיקר הרבה הרבה הרבה סבלנות. תכונה מאוד נדירה בעידן האינסטנט והסיפוקים המהירים.

רב תחומיות

איך רב תחומיות מסייעת לפיתוח היצירתיות

אם בעבר חברות רבות נהגו לייצר הפרדה מוחלטת בין המחלקות השונות של החברה, כיום ניתן לראות שיש יותר ויותר חיבור בין הצוותים השונים, במטרה להגביר את היצירתיות ולייצר רעיונות חדשים ומפתיעים. על כך בדיוק בנויה הרשת האסוציאטיבית- חיבור בין עולמות תוכן שונים המוביל לכיוונים חדשים ולא צפויים. כמו כן, ככל שאדם מתעניין ושולט ביותר תחומים, כך החשיבה האסוציאטיבית שלו רחבה יותר, שכן הוא אוגר בתוכו מושגים השייכים לעולמות תוכן רבים.

אנשי אשכולות הם הדוגמא האולטימטיבית לכך. קחו לדוגמא את ליאונרדו דה וינצ'י. באיזה תחום הוא לא עסק? פיזיקה, אמנות, מוסיקה, אדריכלות, אנטומיה, מתמטיקה והרשימה עוד ארוכה. הרב תחומיות של דה וינ'צי היא זו שאפשרה לו להמשיך ולייצר, שכן הוא שאב השראה מכל תחום בו הוא עסק ויישם זאת בתחומים אחרים. כך לדוגמא, יצירות אמנות מסוימות שיצר הושפעו ממחקרים אנטומיים שערך ומיצגים אדריכליים שתכנן נוצרו בהשראת מחקרים שערך בתחום הטבע.

רב תרבותיות

החשיבות של רב תרבותיות

נהוג לחלק את העולם לשני סוגים של אנשים. אלו שאוגרים מוצרים חומריים ואלו שצוברים חוויות. מוצר גשמי אמנם נשאר אתנו פיסית זמן רב יותר, אך חוויות עשויות לעורר בנו הרבה יותר רגשות ותחושות בטווח הרחוק. מה גם שככל שאנו צוברים יותר חוויות, כך אנו מרחיבים את מאגרי הזיכרון שלנו. יכולת זו מאפשרת לנו לייצר מערכת הקשרים רחבה יותר, מה שעשוי לתרום באופן מובהק ליכולת היצירתית שלנו.

תרבות מכילה בתוכה עולם ומלואו- שפה, מנהגים, מסורת, אוכל ועוד. אנשים החשופים למספר תרבויות, צוברים כתוצאה מכך יותר חוויות ונוטים להיות פחות מקובעים ולבחון כל סיטואציה מנקודות מבט מגוונות. זאת בניגוד לאנשים שהתחנכו על פי תרבות מסוימת ואינם חשופים לצורות התנהלות שונות. ככל שאדם שחשוף לצורות חיים רבות יותר כך הוא נוטה להטיל יותר ספק בכללים, במסורות ובגבולות.

היכולת להטיל ספק מסייעת לנו להתנתק מסטיגמות ומסטריאוטיפים שגורים, מה שעשוי להוביל לחשיבה רחבה ויצירתית יותר. כך לדוגמא, אמנים שחיו במדינות אחרות והתוודעו לתרבויות מגוונות, נוטים להיות ורסטיליים יותר ולשלב ביצירתם סגנונות שונים המתגבשים יחד לכדי יצירה ייחודית בפני עצמה.

גם בעולם הקולינריה יש חשיבות רבה לחשיבה אסוציאטיבית יצירתית. שפים רבים נוטים להיחשף לתרבויות שונות במהלך התמחותם, שכן רבים מהם לומדים את התחום בארצות שונות. כמו כן, כחלק מהליך ההתפתחות שלהם, הם נחשפים לסגנונות שונים ולמאכלים מתרבויות מגוונות. הרי יצירתיות בתחום האוכל לא נמדדת רק על סמך שילוב של אלמנטים שונים, אלא גם ביכולת למזג בין מטבחים שונים שלעתים אין כל קשר ביניהם ולייצר מנות ייחודיות ומרעננות. עצם החשיפה לתרבויות ולמטבחים שונים מאפשרת לשף להרחיב בהדרגה את עולם המושגים הקולינרי שלו, מה שמוביל אותו לא פעם להתנסויות חדשות ומפתיעות.

היכולת להשתעמם בקלות

מדוע לאנשים משועממים יש חשיבה אסוציאטיבית מפותחת יותר

בימינו, כאשר כולנו חשופים ליותר ויותר גירויים בו זמנית, השעמום הפך למצרך נדיר. עם זאת, מחקרים שונים שנערכו לאורך השנים, מוכיחים כי אנשים שמשתעממים בקלות ניחנים בחשיבה אסוציאטיבית רחבה ונוטים להיות יצירתיים יותר.

תרבות המסכים הנוכחית הביאה לכך שיותר ויותר אנשים (ולא רק צעירים וילדים) נוטים לפתח תלות בגירויים חיצוניים ולצרוך מידע באופן פסיבי. לעומת זאת, אנשים שמעדיפים ספרים על פני צפייה בטלוויזיה, אוגרים מידע באופן אקטיבי יותר, שכן בעת פעולת הקריאה הם נדרשים לעבד את הטקסט לכדי תמונה ויזואלית ולייצר עולם פנימי משלהם. לא סתם עדיין מתבצעת הפרדה גורפת בין אנשי הספר לאנשי הטלוויזיה, שכן אנשים המתמקדים בקריאה סולדים לרוב מצפייה ממושכת בטלוויזיה מאחר שהיא נתפסת בעיניהם כפאסיבית ומשעממת. ואילו חובבי הטלוויזיה והמסכים למיניהם, נמנעים לרוב מקריאה של מסמכים ארוכים ומורכבים מאחר שהם אינם מורגלים במאמץ הכרוך בכך.

אדם שלא מגלה עניין בגירויים החיצוניים מסביבו, נוטה להתכנס פנימה ולהתמקד במחשבות הפנימיות שלו. יכולת זו מאפשרת לו להיכנס למצב של חשיבה תת מודעת, מה שעשוי לתרום להיווצרות של אסוציאציות ולחשיבה יצירתית יותר.

לרוב, אנשים מעדיפים להימנע מהתכנסות פנימית, מחשש לשקוע במחשבות מדכאות וקשות. עם זאת, למרות הנטייה של רבים מאתנו להשקיע את מיטב זמנם בפעילויות המתמקדות בגירויים חיצוניים, פעילויות שגרתיות מסוימות שאנו מבצעים ביום יום לא מותירות לנו ברירה אלא לצלול לרגע פנימה ולהרהר על מחשבות כאלו ואחרות. בין אם מדובר בזמן בו אנו שוהים במקלחת, כשאנחנו ממתינים שהמים בקומקום ירתחו, או בעת עמידה במעבר חצייה. ההמתנות הקצרות הללו מאפשרות לנו לא פעם להתבונן על סיטואציות מסוימות הפוקדות אותנו מנקודת מבט אחרת ועל ידי כך לנסות לבסס פתרונות אלטרנטיביים חדשים.


החסרונות של חשיבה אסוציאטיבית

אמנם חשיבה אסוציאטיבית עשויה לסייע לנו רבות בגיבוש ויצירת רעיונות חדשים, אך לעתים היא גם יכולה לגרום לתוצאה הפוכה או להתפזרות יתר. להלן שני חסרונות עיקריים שלה:

עולם אסוציאציות סובייקטיבי

כאמור, הרשת האסוציאטיבית שלנו מבוססת בין השאר על חוויות וזיכרונות. אך לעתים, דבר שמתפרש אצלנו באופן מסוים עשוי לעורר תחושות שונות בעיני אנשים אחרים. כך לדוגמא, בקרב אנשים מסוימים חוויית ההימורים זכורה לטובה ומעוררת בהם אסוציאציות חיוביות מאחר שהם זכו בהרבה כסף. ואילו בקרב אחרים מדובר בהתנסות כואבת, מאחר שהם נפגעו מכך והפסידו את כל רכושם. בסופו של דבר, אנו שבויים בתוך עולמנו הפנימי והסובייקטיבי ולעתים מתקשים להבין שלא כולם רואים את הדברים כמונו. לכן, פעמים רבות חשוב שנתנער לרגע מדפוסי האסוציאציות הפנימיים שסיגלנו לעצמנו וננסה להיות פתוחים לרעיונות ולחוויות של אחרים.

גלישת יתר וחוסר קוהרנטיות

חשיבות המיקוד

אמנם אסוציאציות גורמות לנו לחבר בין עולמות תוכן שונים ולבסס רעיונות יצירתיים, אך בעת ביסוס הרעיון והיצירה חשוב לשמור על מסגרת ואחידות ולדאוג שההקשרים, הניואנסים ורעיונות המשנה השונים, לא ישתלטו על הרעיון המרכזי העומד בבסיסה של היצירה, אלא יוסיפו לו משקל וחשיבות. יצירה או פרויקט שמתאפיינים בנראות אסוציאטיבית יתר על המידה עלולים לטשטש את המסר המרכזי ולייצר תחושה של חוסר מיקוד.

כך לדוגמא, כאשר כותבים שיר בנושא מסוים חשוב לקחת בחשבון שכל מרכיבי היצירה- הבתים, הפזמון, הגשר, ישתלבו ביצירה באופן קוהרנטי  וידגישו את המסר העיקרי המאפיין את השיר. אם הרעיונות השונים שאספנו בדרך לא משתלבים כראוי עם הרעיון המרכזי, לעתים עדיף לא לעשות בהם שימוש. 

עד כאן החלק הראשון של המאמר. במאמר ההמשך אתמקד בחשיבה אסוציאטיבית בהקשר של כתיבה ואפרט לגבי מספר טכניקות אסוציאציה שעשויות לסייע לנו בתהליך הכתיבה.

אהבתם את הפוסט? אשמח לשיתופים במגוון צבעים :)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest

כתיבת תגובה

אסנת יששכרוף

אסנת יששכרוף

היי, אני אסנת. ירושלמית במקור, חובבת מוסיקה, מילים וחתולים, בהתאמה. בשנים האחרונות אני עוסקת בעיקר בכתיבה ועריכת תוכן בנישות שונות ומגוונות ובתחום היח"צ. את הבלוג 'קשר התוכן' הקמתי במטרה להאיר את תחום התוכן מזווית קצת אחרת. מעבר למדריכים וטיפים בתחום, ב'קשר התוכן' תוכלו לדלג בין תחומי תוכן שונים ולעמוד על הקשר בין עולם התוכן לתחומים מגוונים כמו- אמנות, ספרות, מוסיקה ועוד. מוזמנים להצטרף אלי ולנסות למצוא את הקשר :)

כל הקטגוריות

קשרים נוספים...